תא"מ 9885-12-14 לבקוביץ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

אין מחלוקת, כי כתב התביעה הומצא למבקשת כדין ביום 5.2.2015, אלא שלטענתה – בבקשת הביטול, אשר מלכתחילה לא נתמכה בתצהיר – כתב הגנה לא הוגש "בשל טעות משרדית".

גם כאשר צירפה המבקשת תצהיר, היא לא פירטה מהי אותה "תקלה משרדית בתום לב" אשר גרמה לכך שכתב ההגנה לא הוגש במועד. עם כל הרצון לקבל את טענת המבקשת, שלפיה אי-הגשת כתב ההגנה במועד לא נבעה מזלזול בהליך המשפטי, יש קושי לאמץ גרסה זו כממצא עובדתי, מבלי שהונחה כל תשתית עובדתית – ובוודאי לא תשתית עובדתית מפורטת – שתבהיר מה גרם לתקלה זו.

בנסיבות אלה, ומשנמנעה המבקשת מפירוט הטעמים שהביאו לאי-הגשה במועד (וכאמור, הטענה הגנרית שלפיה מדובר ב"תקלה משרדית" איננה, לטעמי, בבחינת הנמקה מספקת), אני סבור כי יש לבחון האם סיכויי ההגנה הם כאלה, המבטיחים שהתביעה הייתה נדחית, אילו הוגש כתב ההגנה. לאחר עיון בכתב ההגנה – לא שוכנעתי כי סיכויי ההגנה הם כאלה, אשר יש בהם – כשהם לעצמם – כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין.

לכך יש להוסיף גם שיקולים של מדיניות משפטית ראויה ושיקולי צדק: המדובר בתביעה על סך כ-7,500 ₪, ואף ההוצאות שנפסקו בפסק דינו של כב' הרשם הבכיר נמרודי הן על הצד הנמוך. אין טענה כי המבקשת – שהיא חברת ביטוח גדולה – תתקשה לשאת בתשלום, וממילא, גם אילו ראיתי לבטל את פסק הדין, היה הדבר מותנה בתשלום הוצאות בשיעור משמעותי. על כן, גם משיקולי יעילות דיוניים – אינני סבור כי למבקשת ייגרם עיוות דין מהותרת פסק הדין על כנו.

מן הטעמים האמורים, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, ופסק הדין יעמוד על כנו. לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות בבקשת הביטול.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ה, 13 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.