תא"מ 9871-12-15 קיס נ' הבר השיתופי הראשון בע"מ ואח'

בפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה. לאחר בחינת התיעוד בתיק, כמו גם לאחר שנתתי דעתי לנסיבות העניין, סכום התביעה ושיעור האגרה, החלטתי להורות על דחיית הבקשה.

בהתאם לדין [תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007] על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וקיומה של עילה. הנטל להוכיח ולבסס את קיומם של שני התנאים מוטל על המבקש. נפסק כי "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד" [בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נ' מצא (29.5.1989)].

המבקש אדם צעיר, רווק, בעל תואר ראשון בתחום המחשבים, מתגורר בדירה השייכת להוריו ועל כן הוא אינו נדרש לשאת בתשלום הוצאה עבור דמי שכירות או משכנתא. המבקש מתקיים לדבריו מקצבה המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

המבקש מרבה להגיש תביעות בנושאים דומים לתביעה שהוגשה בהליך הנוכחי. הוא מצוי בהליכים המשפטיים והמשמעות בדבר הנחת תשתית עובדתית מלאה על אודות יכולתו הכלכלית ידועה לו.

לא שוכנעתי שהתובע הניח תשתית כאמור. לא שוכנעתי שכל הנתונים המתייחסים להכנסות התובע כתוצאה מההליכים המשפטיים הרבים שהוא נוקט נמסרו על ידו.

פסקי הדין שניתנו בעניינו של המבקש פורטו באופן חלקי בלבד. מתוך התיעוד החלקי עולה שהתובע קיבל סכומים גבוהים, במהלך תקופה לא ארוכה. סכומים אלו נאמדים, לכל הפחות, בשיעור של 70,000 ₪ [20,000 ₪ בתיק 47222-06-13; 35,900 ₪ בתיק 28707-10-13; סך של 13,000 ₪ בתיק 32299-06-13]. הפירוט הוא חלקי, מאחר ולגבי חלק מהתיקים נמסר מידע המתייחס לשיעור הסכום שהועבר למבקש על ידי בא כוחו (לא צוין הסכום המלא שהתקבל). ב"כ המשיבים 1 ו - 2 ציין רשימה של מספר תיקים שהסתיימו בדרך של פשרה, כאשר לא הובאה בתשובה לתגובה התייחסות פרטנית לכל אחד מהתיקים ברשימה שצוינה. נסיבות העניין חייבו פירוט מלא גם ביחס לתיקים שהסתיימו בהסדרים שאינם גלויים.

הבחירה להעביר כספים (בסכומים ניכרים) לבן משפחה, נזקפת אף היא לחובת המבקש, על אף הנימוק המובא על ידי המבקש (נימוק שאינו מספק).

משזכה המבקש לכספים – בסכומים משמעותיים ביותר – והיה בדעתו להגיש תביעות נוספות, היה עליו לכלכל את צעדיו ולהבטיח שיוותרו ברשותו כספים לצורך מטרה זו (נתתי דעתי לעובדה שהמבקש היה מיוצג והוא נשא בתשלום שכר טרחה). ניתן היה להעמיד את התביעות בסכומים צנועים יותר, ובכך להבטיח שהמשאבים העומדים לרשותו יספיקו. זאת ועוד, לא הונחה תשתית עובדתית לפיה המבקש עשה כל שניתן על מנת להביא למיצוי יכולתו להשתכר מעבודה. לו היה המבקש מתייצב לעבודה במשך חודש אחד, בשכר לא גבוה, הרי שבשים לב לעובדה שהמבקש אינו נושא בהוצאה עבור דיור, היה באפשרות לממן את תשלום האגרה בתיק זה ובתיקים נוספים.

נסיבות העניין, בהצטברן, מובילות למסקנה שאין מדובר במקרה המצדיק להטיל על קופת המדינה את עלויות ניהול ההליך המשפטי.

הבקשה לפטור מתשלום אגרה – נדחית.

המשיבים 1 ו – 2 הגישו תגובה מפורטת, שלא זכתה להתייחסות ומענה מלא ומקיף בתשובה לתגובה. משיבים אלו ביקשו בתגובתם להורות על חיוב המבקש בהוצאות ההליך. בנסיבות כאמור, המבקש יישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיבים 1 ו – 2 ע"ס 1,000 ₪. התשלום ייעשה בתוך 30 יום.

אגרה תשולם עד ליום 1.9.2016, שאם לא כן תימחק התביעה מחמת חוסר מעש.

התיק יובא בפניי במסגרת תזכורת פנימית ביום 6.9.2016.