נקסטל מערכות בע"מ נ' מור ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 4.3.2015 ברעננה, בפניה ימינה משדרות ירושלים לרח' הפעמונים. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 33,762 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי ובזבוז זמן.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי רכב התובעת היה ראשון משלושת כלי הרכב המעורבים, והוא נעצר לפני מעבר חציה, בשל הולך רגל שביקש לחצות, במקום בו הכביש מתעקל ימינה. רכב הנתבעים 1-2 פגע בו, ואילו רכב הנתבעות 3-4 פגע ברכב הנתבעים 1-2. הצדדים חלוקים בשאלה, אם רכב הנתבעים 3-4 הדף את רכב הנתבעים 1-2 אל רכב התובעת, או שמא רכב הנתבעים 1-2 כבר פגע ברכב התובעת קודם שנפגע ע"י רכב הנתבעים 3-4.

4. נהג התובעת סיפר שהעצירה שלו לא היתה עצירה פתאומית, וכן, שהפגיעה בו היתה עזה, עד כדי שרכבו הוטח קדימה, והולך הרגל – שלא נפגע – הדף את מכסה המנוע בידיו. לדבריו שמע והרגיש רק מכה אחת. בדיקה מהירה גילתה כי לכאורה לא נגרם נזק לרכב התובעת, אולם במוסך התברר כי הנזק הוא משמעותי, ועיקרו פנימי. רכב הנתבעים 1-2 ניזוק קשות, בעיקר בחלקו הקדמי, ואילו ברכב הנתבעים 3-4 לא ניכר נזק כלשהו.

5. הנתבע 1, שנהג ברכב הנתבעים 1-2, סיפר שהרכב שנסע לפניו עצר בפתאומיות, וכי לאחר שגם הוא עצמו הספיק לעצור, רכב פגע בו מאחור והדפו אל רכב התובעת. לדבריו, קודם לבלימה, נסע במהירות של כ-30 קמ"ש. הוא סיפר, כי לא ראה את הולך הרגל, ומשהתברר כי בטופס ההודעה דיווח שהולך הרגל קפץ לכביש, הסביר כי זו היתה מסקנתו. הוא אישר, כי הנזק בחזית הרכב היה גדול בהרבה מזה שמאחוריו.

6.2 נוסעות שהיו ברכב הנתבעים 1-2, אמו של הנתבע 1 ודודתו, שתיהן בגיל מתקדם, העידו אף הן. האם תמכה באופן כללי בגרסת בנה, הגם שאמרה שהיתה עסוקה בשיחת טלפון בזמן התאונה, ואישרה כי שוחחה עם בנה על התאונה לפני מתן העדות. הדודה לא תרמה בעדותה דבר, באשר ישבה במושב האחורי ברכב.

7.נהג הנתבעות 3-4 סיפר, כי זיהה לפניו ארוע תאונתי, אך לא הספיק לבלום. לדבריו, היה ברור, מאופן עצירת רכב הנתבעים 1-2, לרבות התרוממותו מהמכה, כי היתה פגיעה משמעותית. במקביל סיפר גם, בשתי הזדמנויות שונות בחקירתו, כי כשיצא מהרכב הבין שמעורב רכב קדמי, נוסף על הרכב שלפניו. הוא לא ידע לתת הסבר מניח את הדעת לכך, שבדיווח שלו על התאונה סיפר רק שהיה מעורב בתאונת שרשרת, למעט זאת, שהדיווח היה מיועד לאגף הרכב במקום עבודתו, והוא לא ייחס לו חשיבות. הוא אישר, כי ברכב הנתבעות 3-4 לא נגרם נזק.

8.לבד מהנהגים והנוסעות, נשמעו גם שני עדים מומחים, שהעידו בתור חוקרי תאונות דרכים.

9.מומחה הנתבעים 1-2, מר חיים גלבשטיין, אישר כי לא הוסמך כבוחן תאונות, אך כי הוא חוקר תאונות מוסמך. חוות-דעתו הסתמכה על כך שכריות האוויר ברכב הנתבעים 1-2 לא נפתחו, ועל כך שאין ברכב התובעת אינדיקציה לכך שהוא נפגע פעמיים (האחת מרכב הנתבעים 1-2, והשניה מפגיעה חוזרת של רכב הנתבעים 1-2 לאחר פגיעת רכב הנתבעות 3-4 ברכב הנתבעים 1-2). בחקירתו אישר, כי אי-פתיחת כריות האוויר אינה ראיה קונקלוסיבית באשר למהירות הנסיעה, שכן כל שנובע מהנתונים הוא, שהכריות אינן צפויות להיפתח במהירות נמוכה (אך אין בכך כדי להוכיח כי כן תיפתחנה במהירות גבוהה יותר), וכי קיימת גם אפשרות של הצטרפות רכב הנתבעות 3-4 לתאונה קיימת, בלא פגיעה שניה ברכב התובעת (אם אותה פגיעה מאחורי רכב הנתבעים 1-2 לא היתה חזקה מספיק כדי להדוף אותו אל רכב התובעת, וכך לפגוע בו בשנית).