תא"מ 9797-11-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בן בנישל ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכבי הצדדים ומקום התאונה, אני מורה על דחיית התביעה שכן אני מעדיף את גרסת ועדות הנתבע 1 על פני נהגת התובעת.

ראשית, הוכח כי מיד לאחר התאונה הנתבע 1 לא קיבל אחריות לתאונה ובה בטרוניה ממשית לנהגת התובעת אשר מצידה תיעדה את הדברים בהודעתה. אני סבור כי במקרה זה, כאשר צד טוען לסטייה מנגד של רכב אחר בכביש פקוק ואיטי כאשר הרכב הנפגע מצוי במסלולו ,מיושר ובמהירות אפסית , אי ההודאה באחריות לתאונה לרבות האשמה כלפי נהגת התובעת שטוענת כי נפגעה באופן תמים מרכב מקביל, מעידה על מחלוקת אמיתית שהייתה בין הצדדים וכפועל יוצא מכך מעמידה את גרסת נהגת התובעת בספק.

שנית, הנזקים ברכב התובעת אינם מתיישבים עם תוואי הדרך, עם מהירות הנסיעה של הרכבים. נזקים אלה לאורך צד ימין לרבות במראה, אופייניים יותר לרכב אשר סוטה לכל אורכו משמאל ופוגע ברכב שמצוי מימין. הנזקים גם תואמים את עדות הנתבע 1 בדבר כניסתה הכמעט מלאה של מכונית התובעת לנתיבו.

שלישית, הוכחה טענת הנתבע 1, להבדיל מעדות נהגת התובעת בעניין זה, לפיה היא זו אשר רשמה את פרטיה בפתקית ומסרה אותם לנתבע 1. נהגת התובעת שללה אפשרות שכזו בעדותה ואולם התרשמותי היא שההיפך קרה ודי בכדי לקבוע זאת ובהתאם ללמוד על חולשת עדותה ומניעיה בכדי לקבוע כי עדיפה עדותו של הנתבע 1 על פני עדותה שלה.

רביעית, הוכח מחקירת נהגת התובעת שלא כל הנזקים שנתבעו ברכבה קשורים בתאונה זו וממילא אין היגיון שכך יקרה בשים לב לדרך התרחשות התאונה המוכחות.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות הנתבע 1 כנפסק בדיון לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.