תא"מ 9712-08-15 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' קרדן רכב בע"מ

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 02.09.2014, בין כלי רכב, מ"ר 50-399-75 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 33-706-79 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעת כאשר בעוד רכבה נוסע כדין, רכב הנתבעת שעמד בניצב לדרך, כאשר חלקו בחניה בצדה השמאלי של הדרך וחלקו על נתיב הנסיעה בדרך, החל באופן מפתיע את נסיעתו לא שם ליבו לרכב התובעת והתנגש בו.

מנגד, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי אין ברשותה כל דיווח שהתקבל מאת נהג רכבה הנטען. רק במעמד הישיבה מיום 11.04.2016 לאחר שהצליחה לקבל את עמדתו של נהג רכב הנתבעת הנטען, טענה כי נהג רכבה הנטען מכחיש כל מעורבות בתאונה וטוען כי כלל לא נהג ברכב הנתבעת.

למעשה, המחלוקת היא לעניין עצם קרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה הנטענת.

4.בתום חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.