תא"מ 9633-08-15 הראל חברה לביטוח נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 17.03.2015, בין כלי רכב, מ"ר 96-797-12 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 41-376-27 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועד נוסף מטעם התובעת שנטען כי היה עד לתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70%, ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהתיישבה עם מוקדי הנזק ברכבים ועם מהירות נסיעתם של הרכבים לפני התאונה, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעת.

כבר עתה אומר כי גרסתו של העד ראייה הנטען הנוסף מטעמה של התובעת לא הייתה מהימנה עליי כלל ועיקר. יחד עם זאת, לא היה בחוסר מהימנותו של עד זה כדי לפגום במשקל יתר ראיותיה של התובעת.

אין חולק כי דובר על צומת T כאשר רכב התובעת פנה שמאלה בצומת ואילו רכב הנתבעת המשיך בנסיעה ישרה בצומת.