תא"מ 9549-04-14 קרדן רכב בע"מ נ' מנשה ואח'

1. לפני תביעה, שענינה נזק שנגרמו לרכב התובע בגין תאונת דרכים מיום 12.1.14.

2. בדיון שבפני העידו נהג רכב התובעת וכן הנתבע מס' 1.

על פי גרסת נהג רכב התובעת, בעוד רכב התובעת נוסע כדין בנתיבו, סטה הנתבע 1 מנתיב נסיעתו הנגדי לעבר נתיב נסיעת הרכב התובעת, חסם את כיוון נסיעתו וגרם לתאונה.

על פי גרסת הנתבע 1, נהג התובעת יצא מחניה שבצדי הרחוב מצד ימין לכיוון נסיעתו בכדי לבצע פניית פרסה, הוא לא הספיק לסיימה ונפגע. לשיטתו, יציאת נהג התובעת לפנית הפרסה היתה כאשר רכב הנתבע היה במרחק של של 10 עד 15 מטרים, ולכן הוא לא הספיק לעצור.

3. לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי במסמכים ובתמונות שהוגשו לי במהלך הדיון, שמעתי את העדים ואת החקירות הנגדיות, הגעתי למסקנה כי גרסתו של הנתבע עדיפה על זו של התובעת, בהינתן מאזן ההסתברויות הנקוט המשפט האזרחי, משהיא סבירה ומתקבלת על הדעת יותר מגרסתו של נהג התובעת, באשר לאופן קרות התאונה.

4. התרשמתי לטובה מעדותו של הנתבע ונאמנה עלי גרסתו כי התאונה ארעה כתוצאה מכך שהתובע רצה לבצע פניית פרסה מבלי לבדוק ולבחון, תחילה, באם תנאי הדרך אפשרו פניה כאמור, והאם הוא יכול לעשות כן, עקב מצב התנועה בכביש.

5. גרסתו של הנתבע נתמכת בתמונות שהוצגו בפני (נ/3) והמצביעות על כך שהתאונה ארעה בתוך נתיב נסיעתו של הנתבע, כאשר רכב התובעת חודר לנתיב זה תוך שהוא בתנועת סיבוב. בעניין זה, העלה ב"כ התובעת טענה, לפיה על פי התמונה נ/3, האופן בו ניצב רכב הנתבע, מצביע דווקא על תחילת סטית הרכב מנתיבו שמאלה, דבר המחזק לשיטתו, את גרסתה לפיה הנתבע הוא שסטה לנתיב התובע.

אינני מקבלת את טענה זו. הגם שנראה כי רכב הנתבעים מוטה מעט שמאלה הרי שהסטיה- כפי שניתן לראות בתמונה נ/3- היא עדיין בתוך תחום נתיב נסיעתו של הנתבע ומתיישבת יותר עם האפשרות הסבירה כי הוא ניסה "להימלט" מיציאתו הפתאומית של הנתבע מהחניה ועל כן הסיט את ההגה לשמאל.

אשר על כן, ובהתבסס על הנימוקים שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות.