תא"מ 954-11-13 פרלין נ' טאהא ואח'

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

על פי גירסתה של התובעת, כפי שנמסרה בכתב התביעה ובטופס ההודעה על התאונה, אשר נמסרה לחב' הביטוח שלה, פגע בה רכב הנהוג ע"י נתבע 1 מאחור.

כך נכתב בטופס ההודעה על התאונה, אשר סומן מ/1 – "תוך כדי נסיעה איטית רכב צד ג' פגע בחוזקה בחלק האחורי של רכבי".

בעדותה בביהמ"ש וגם בעדות העדה מטעמה התברר כי מדובר במהירות שבין 40-50 קמ"ש, תוך כדי נסיעה בנתיב נסיעה, לאחר השתלבות של שני נתיבים, כך שאין מדובר במהירות איטית.

בכל מקרה, בנסיבות שכאלה היית מצפה שתהיה פגיעת חזית אחור קלאסית, דהיינו שרכב הנתבע 1 יפגע ברכב התובעת מאחור, כאשר הפגיעות בשני הרכבים הם במרכז הרכב.

הנתבע 1 מצדו טען, כי התובעת סטתה לעבר נתיב נסיעתו ללא איתות וגרמה לו לבלימה וכתוצאה מכך לפגיעה שנעשתה על ידו מאחור.

כך מתוארת גירסתו בטופס ההודעה על התאונה, אשר סומן מ/3 – "נסעתי בכביש עם שני נתיבים. בנתיב השמאלי רכב צד ג' נסע בימני ולפתע עבר לנתיב שלי ללא איתות ובלם ואני פגעתי בו מאחור. לרכבי נגרם נזק בחזית".

בביהמ"ש הוסיף הנתבע 1 כי התובעת דיברה בטלפון, אך אינני נותן אמון כי כך היה.

אני נותן אמון עם זאת, כי התאונה נגרמה כפי הנראה בנסיבות אחרות של פגיעת חזית אחור ובנסיבות של סטיית רכב התובעת אל נתיב נסיעת הנתבע, שכן מוקדי הנזקים בצד הימני של רכב הנתבע 1 ובצד השמאלי אחורי של רכב התובעת, מצביעים בבירור על נסיבות של סטייה ולא על נסיבות של פגיעת חזית אחור קלאסית.

גם לעדה מטעם התובעת לא היה הסבר למיקומי הנזקים אשר אינם תומכים בעליל בגירסת התובעת.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

בנסיבות העניין תדחה התביעה ללא צו להוצאות, שכן יש לזכור שגם לנתבע יש אחריות בתיק זה. הוא אמנם הופתע מסטיית רכב התובעת אליו, אך היה עליו לנסוע במהירות איטית יותר על פי הערכתי ויש לזכור כי פגע מאחור בנסיבות אמנם שלא מטילות עליו אחריות, אך לאור האחריות המשותפת של שני הצדדים יישא כל צד בנזקיו.

התביעה נדחית, אין צו להוצאות.