תא"מ 9529-05-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עמאר ואח'

1.לפני בקשות שהגישו נתבעים 1-2, כל אחד בנפרד, לביטול פסק דין שניתן נגדם ביום 7.10.2016 בהיעדר הגנה (להלן: "פסק הדין").

בפסק הדין חויבו הנתבעים 1 ו-2, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 55,918 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה בגין נזקי רכב שבוטח אצל התובעת בתאונה מיום 6.5.2014, בתוספת אגרת משפט ושכר טרחת עורכי דין.

התובעת הגישו תגובה לבקשות. על פי החלטתי מיום 22.5.2017 ומיום 4.6.2017 ניתנה זכות תשובה לנתבעים 1-2. לא הוגשה תשובת הנתבעים, המועד לכך חלף ואני נדרשת להחלטה.

2.ביסוד הבקשות עומדת תביעת שיבוב שהגישה התובעת, מבטחת רכב מס' רישוי 39-705-74 (להלן: "רכב התובעת") בגין נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 6.5.2014 בה מעורב רכב מאזדה מס' רישוי 53-232-71 (להלן: "רכב המאזדה"). התביעה כנגד הנתבע 1 הוגשה נגדו בטענה להיותו מי שנהג ברכב המאזדה וכנגד הנתבע 2 בהיותו מעסיקו של הנתבע 1 ומי שהתיר לנתבע 1 את השימוש ברכב המאזדה.

בגדרה של התביעה נתבעה גם חברת ס. טנוס בנייה ופיתוח בע"מ (להלן: "חברת ס. טנוס") לגביה נטען כי הייתה מעסיקתו של הנתבע 1 ומי שהתירה את השימוש ברכב המאזדה לנתבע 1 וכן כנגד "קל אוטו", הבעלים של רכב המאזדה ומתירת השימוש בו.

התביעה כנגד חברת ס. טנוס נמחקה מחמת חוסר מעש.

"קל אוטו" הגישה כתב הגנה במסגרתו כפרה בחבותה וטענה כי הנתבע 1 לא היה מורשה לנהוג ברכב המאזדה בהתאם להסכם השכירות שנחתם עמה, לפיו רק הנתבע 2 היה המורשה היחיד לנהוג ברכב. עוד נטען בכתב ההגנה מטעם "קל אוטו" כי חברת ס. טנוס והנתבע 2, הכירו באחריותם, ובמסגרת הליך שהתנהל בתביעה שהגישה "קל אוטו" נגדם בגין נזקי רכב המאזדה (תא"מ 29056-08-14) ופיצו את "קל אוטו" בגין נזקי רכבה בתאונה.

3.פסק הדין שביטולו מבוקש, ניתן ביום 7.10.2016 בהיעדר הגנה מטעם נתבעים 1-2, חרף חלוף המועד הקבוע להגשתו.

פסק דין שניתן במעמד צד אחד בהיעדר הגנה שתיים הן העילות האפשריות לביטולו האחת ביטול "מחמת הצדק", והשנייה ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

ביטול "מן הצדק" ייעשה מקום בו נפל פגם בהליך ההמצאה, על יסודו ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד. שאז, עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה ובית המשפט לא ישקול האם הייתה החלטה נכונה, לגופו של עניין אם לאו. לגבי פסק דין כזה כבר נקבע כי: "פסק דין כזה פגום הנהו ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של ענין שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא ינתן נגדו פסק-דין אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח(1) 395, 397 פסקה 5).

במקרה של ביטול המסור לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר בעצם מתן ההחלטה במעמד צד אחד לא נפל פגם, על בית המשפט לבחון ולשקול קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, אם יש למבקש הביטול טעם להצדקת מחדלו, והשני, הוא העיקר, האם לגוף העניין יש למבקש הביטול הגנה מפני התביעה, כך שביטול פסק הדין עשוי להביא לו תועלת. לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1), 835 (1994)).

בתי המשפט נוקטים בגישה ליברלית לגבי ביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד, לאור זכות הגישה לערכאות הנחשבת לזכות בעלת ממד חוקתי, כל אימת שמבקש הביטול יצביע על סיכויי הגנה לגופה של תביעה. כאשר מבקש הביטול אינו חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה הגנה אפשרית (רע"א 2694/92 אנג'י אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (05.08.1992); ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 438) (1983)). ואולם, אין פרוש הדבר שבכל מקרה בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין כבדבר שבשגרה, ובעל דין שלא מקיים את חובותיו כלפי בית המשפט וכלפי יריבו ומזלזל במילוין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות והוא אינו רשאי, בשם זכות הגישה לערכאות לנצל את ההליך השיפוטי לרעה, ולצפות כי זכותו לפנות לערכאות וליומו בבית המשפט תישמר לו חרף זאת (רע"א 3454/04 ורקר נ' הראל (5.6.2005)); ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2.2.2009)).

6.ומן הכלל אל הפרט;

אקדים ואומר, לאחר בחינת טענות הצדדים בגדר הבקשה והתגובה לא ראיתי לבטל את פסק הדין שניתן כנגד הנתבעים 1 ו-2.

בקשת הנתבע 1 (בקשה מס' 9)

7.בקשת הנתבע 1 לביטול פסק הדין הוגשה ביום 5.5.2017 ומבוקש בה לבטל את פסק הדין שניתן כנגד נתבע 1 מחובת הצדק, וכן בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.