תא"מ 9517-12-10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו

לפניי תביעת שיבוב בגין תשלום ששילמה התובעת למבוטחה עקב נזק שנגרם לרכבו ביום 27.12.06 ברחוב רבי אשי בתל אביב, כתוצאה מנפילה של עץ על רכבו.

על פי הנטען בכתב התביעה רכב המבוטח חנה בחנייה ובשל מזג האוויר הסוער אשר שרר באותה עת, נפל עץ שצמח על המדרכה הציבורית ומחוץ לביתו על רכב המבוטח וגרם לו לנזק.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מיד עם קבלת דיווח בדבר עץ שנפל על כלי רכב חונים טיפלה הנתבעת בהסרת המפגע. כן נטען כי המפגע אירע כתוצאה מתנאי מזג אוויר חריגים אשר גרמו לקריסת העץ ללא כל אשם או רשלנות מצד הנתבעת אלא כתוצאה מ"כוח עליון" שאינו בשליטתה של הנתבעת.

בדיון שהתקיים בפני העיד מבוטח התובעת - מר ישראל אברמוביץ (להלן: "המבוטח") ומר אורן כתב המפקח על קבלני הגינון אצל הנתבעת (להלן: "המפקח").

אין חולק בין הצדדים כי אירוע נפילת העץ על רכבו של המבוטח התרחש ביום חורף סוער.

השאלה שבמחלוקת הינה האם הנתבעת התרשלה בתחזוקת העץ וכפועל יוצא מכך נושאת באחריות כלפי המבוטח בגין נפילת העץ על רכבו.

במסגרת בחינת יסודות עוולת הרשלנות (חובת זהירות, קשר סיבתי ונזק), נקבע בפסיקה כי על עירייה מוטלת חובת זהירות מושגית מכוח בעלותה והחזקתה במיטלטלין או במקרקעין שיש בהם סיכון. חובתה זו של העירייה נלמדת בין השאר מהוראת סעיף 235(3) לפקודת העיריות [נוסח חדש] המסמיך ומחייב את העירייה להסיר מפגעים בתחומה המוניציפלי אשר מכוחה ברי כי על העיירה לטפל בעצים המצויים בתחומה ומקל וחומר באלה הצומחים באופן שעלול להוות סכנה לעוברי אורח או לנוסעים בכביש (ראו: ע"א 243/83‏ ‎ ‎עיריית ירושלים‎ ‎נ' אלי גורדון, פ''ד לט(1) 113; ע"א 862/80‏‎ ‎עיריית חדרה‎ ‎נ' אהרון זוהר, פ''ד לז(3) 757; תא(חי') 1108/01‏‏ נפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה, (פורסם בנבו 22.7.04))

באשר לחובת הזהירות הקונקרטית – כידוע הנטל להוכחת הרשלנות מוטל לאורך כל הדרך על התובע הטוען לה והוא לא עובר אל הנתבע, להוכיח שלא התרשל אלא במקרים כגון נזק שנגרם על ידי דבר מסוכן, אש או כשהדבר מדבר בעד עצמו, שלא כמו במקרה זה. יחד עם זאת בע"א 73/86 שטרנברג נ' עיריית בני-ברק, פ"ד מג (3) 343 קבע בית המשפט כי ניתן להעביר את נטל הבאת הראיה אל כתפי הנתבעת (להבדיל מנטל ההוכחה) על יסוד שני כללים משפטיים: האחד – כאשר הרשלנות הוכחה באמצעות ראיות נסיבתיות ואז הנטל עובר אל העירייה להוכיח שלא התרשלה והשני – כאשר מדובר בראיות המצויות מטבע הדברים בידיעתה ובשליטתה הייחודית של הרשות המקומית הנתבעת בנזיקין.