תא"מ 9461-02-13 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' כהן ואח'

זוהי תביעה בגין נזקים שארעו לרכב התובעת בתאונה מיום 30.5.12 בה היה מעורבת משאית הנתבע 1 שבוטחה על ידי הנתבעת 2.

נהג התובעת סיפר בעדותו כי נכנס לאזור התעשיה הצפוני בבית שמש בכביש צר מאד שקשה לשני רכבים לעבור שם, וכל פעם שנכנסת משאית יש פקקים. מצד ימין יש חניה של רכבים שעומדים באלכסון, מצד שמאל יש מדרכה. הוא נכנס ואחריו היו עוד רכבים שנכנסו. הנתבע 1 היה בכיוון הנגדי, כלומר יציאה מאזור התעשייה. הנתבע 1 היה ממש צמוד אליו ולכן נצמד נהג התובעת לימין אך מאחר שהיה רכב חונה לא יכול היה להמשיך. נהג המשאית התחיל לנסוע, כשרוב המשאית היתה מאחורי נהג התובעת ואז חתיכת ברזל מסוף המשאית פגעה לאורך דלת שמאל. נהג התובעת צפר, הנתבע 1 נעצר לשנייה והמשיך ומשך את הדלת לגמרי.

הנתבע 1 העיד כי מדובר ברחוב צר, היה פקק ארוך במקום שעמד. כשהחלו כלי הרכב לנסוע הוא הרגיש שהוא "סוחב" מישהו איתו, אולי מטר קדימה. הוא עצר את המשאית, ירד והבחין שרכב התובעת היה צמוד ממש לחלק האחורי של צד שמאל שלא המשאית.

כפי העולה מעדויות שני הנהגים הרי שרכב התובעת עמד בעת שהמשאית החלה בנסיעה ופגעה בו. אין גם חולק כי המשאית עמדה ברחוב זה מכבר ואילו היה זה נהג התובעת שהתקדם ככל שיכול היה עד שנעצר עקב רכב חונה שעמד מימינו ולא אפשר לו להמשיך להתקדם. במצב דברים זה עמד נהג התובעת בצמוד ממש למשאית של הנתבעת. שני הנהגים ידעו לספר כי מדובר בכביש צר מאד שיש בו פקקים וקשה להתנהל בו. נהג התובעת העיד כי המשאית היתה בדרך עוד לפני שנכנס אליה. סבורני כי הוא ניסה להדחק לדרך וראוי היה שימתין שהמשאית, שהינה כלי רכב גדול, תחלוף באופן שיתאפשר לו המשך מעבר בטוח בדרך הלאה.

בחקירה הנגדית הודה נהג התובעת כי הנתבע לא ראה אותו בזמן הפגיעה וכי המשאית היתה בנתיב שלה בזמן התאונה. מכאן יש ללמוד כי נהג המשאית למעשה לא סטה בנתיבו אלא החל בנסיעה כאשר הפקק התחיל להשתחרר. אמנם, נהג המשאית אישר בחקירה הנגדית כי ראה את רכב התובעת עומד באלכסון אך המשיך בתנועה כי סבר שהרכב כבר מאחוריו. בנסיבות אלו התרשמתי כי להתנהלות נהג התובעת משקל לא מבוטל בהתרחשות המקרה, מאחר וניסה להדחק בכל מחיר בין הרכב שחנה מימינו לבין המשאית. אילו היה ממתין מעט לפני, ייתכן שהמשאית היתה חולפת בבטחה ובכך היתה התאונה נמנעת. מאידך, היה על הנתבע לא להתקדם אם הוא רואה רכב התובעת כה צמוד אליו.

נוכח כל האמור לעיל, אני מטיל על הנתבעים אחריות בשיעור 30% בלבד, ומחייבם אותם לשלם לתובעת 3689 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 12.6.12, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 1250 ₪.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ה, 30 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.