תא"מ 9439-07-14 הרשקו ואח' נ' כהן ואח'

בפני שתי בקשות – האחת, לעיין מחדש בהחלטה מיום 7.7.15 ולקבוע כי אביו של התובע אינו רשאי לייצוג בהליך שבפני, והשניה, כי יינתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שכנגד, החלטה בבקשה לסילוק על הסף ולחילופין - חיוב התובע בהפקדת ערבון.

הרקע לבקשות אלו הנו כדלקמן –

הנתבע התנגד לביצוע שטר שהגיש התובע, וביום 3.12.14 ניתנה, בהסכמת התובע, רשות להתנגד לביצוע השטר. נקבע כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר וניתנו לצדדים הנחיות להתאמת כתבי הטענות.

התובע הגיש כתב תביעה מתוקן ביום 18.1.15 והנתבע הגיש כתב הגנה ביום 16.3.15.

בו ביום, הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד.

עוד קודם, הגיש הנתבע (ביום 11.3.15) בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין, להורות על חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. לבקשה זו הגיב אביו של התובע, הטוען כי הוא מוסמך לפעול בתיק מטעם התובע מכח יפוי כח שהוגש לתיק בית המשפט, ועתר לדחות את בקשות הנתבע.

ביום 24.6.15 התקיים דיון בפני, אליו לא התייצב התובע – אלא אביו, בשמו ומטעמו, וב"כ הנתבע חזרה על בקשות הנתבע המתוארות לעיל. ביום 7.7.15 ניתנה החלטת בית המשפט – בה נקבע כי, בשלב זה, אין לקבוע שהנתבע זכאי לפסק דין בהעדר התייצבות התובע לדיון.

באשר לבקשה לעיון מחדש בהחלטה, הרי שככלל – אין "עיון מחודש" בהחלטות, ובעל דין הסבור כי טעה בית המשפט בהחלטה יוכל להשיג על ההחלטה בדרך ערעור, בכפוף להוראות כל דין.

באשר לבקשה לסילוק על הסף, הלכה היא כי סעד של סילוק תביעה על הסף הינו סעד קיצוני שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים קיצוניים, שכן יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה. אין ביהמ"ש בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התביעה קלושים, לא יחסום בית המשפט בפני התובע את הדרך לבירור תביעתו אם קיימת אפשרות כלשהי, גם אם בדרך של תיקון כתב התביעה, שהתובע יצליח בתביעתו.

זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

מכאן, שגם אם לכאורה אכן חדל התובע במחדל באשר להגשת כתב הגנה בתביעה שכנגד, הרי שכבר נקבע כי נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. נוכח נסיבותיהן של התובענות והעובדה כי הינן כרוכות זו בזו (ונוכח המדיניות השיפוטית המקלה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה – אף זאת, במידת הצורך, בכפוף לחיוב בהוצאות, כמובן) לא מצאתי להורות בשלב זה על מתן פסק דין כנגד התובע (הנתבע שכנגד) והוא יוכל להגיש את כתב הגנתו בתביעה שכנגד עד ליום 5.9.15.

לבסוף, בשאלת החיוב בערובה, בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

הכלל הוא כי לגבי תובע שהינו אדם פרטי החיוב בערובה הינו החריג והפטור הוא הכלל. מצב הדבר הינו הפוך כאשר עסקינו בסוגיית חיובה של חברה תובעת בהפקדת ערובה (ור' ור' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת 2013, פרק ז').