תא"מ 9439-07-14 הרשקו ואח' נ' כהן ואח'

הצדדים הגישו זה כנגד זה תביעה ותביעה שכנגד, כאשר התובע טוען לנזקים בסך 17,400 ₪ בקשר לדירה ששכר ממנו הנתבע ואילו הנתבע טוען לנזקים בסך 15,000 ₪ בקשר לאותה עסקת שכירות.

כבר עתה ייאמר כי, לכאורה, ייקשה על הצדדים להוכיח את הנזקים הנטענים – התובע נוקט בלשון "הפסדים אחרים" ביחס למחצית מסכום התביעה, מבלי לפרט, בעוד שהנתבע מציג תחשיב רק ביחס לכשליש מתביעתו ומציין רק כי הוא "מעמיד תביעתו" על הסכום הנזכר לעיל. יתכן כי די בכך כדי שהצדדים ישקלו מהי הדרך היעילה והטובה ביותר לנהל את בירור המחלוקת ביניהם ומומלץ כי ייעשה על ידם מאמץ כן להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת ביניהם, בדרכי נועם ומחוץ לכתלי בית המשפט.

לישיבת בית המשפט מיום 24.6.15 לא התייצב התובע, שנעדר מן הארץ, ובמקומו נכח אביו.

ב"כ הנתבע עתרה לקבוע כי בהעדר התייצבות התובע יש לדחות את התביעה העיקרית, ולחילופין – לקבוע את התיק לתצהירים ולחייב את התובע בהוצאות בגין הנובע מהעדרותו.

אביו של התובע ציין כי התובע ישוב לארץ במהלך פגרת בתי המשפט וכי הוא פועל בתיק מכח יפוי כח שהעניק לו התובע.

באשר לשאלת הייצוג על ידי אביו של התובע –

ביום 30.4.15 הגיש התובע לתיק בית המשפט יפוי כח בו הוא מייפה את כוחו של אביו לייצג אותו בהליכים המשפטיים ולבצע פעולות בשמו.

ס' 20 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי ייצוג אדם לפני בית משפט ייעשה על ידי עו"ד. תק' 472 לתקנות סדר הדין האזרחי משלימה וקובעת כי כל פעולה הנדרשת או המותרת לבעל דין בבית משפט, רשאי הוא לעשותה בעצמו או באמצעות עורך דין (ור' א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 11, 2013 – עמ' 1367 וההפניות שם).

ואולם, נוסחו המלא של ס' 20 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כדלקמן:

"הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין".

משמע, כי פעולות שאינן נעשות דרך עיסוק או בתמורה – כגון באופן חד פעמי וכעזרה ללא תמורה לבן משפחה או לידיד – לכאורה אינן נכנסות בגדרו של ס' 20 לחוק לשכת עורכי הדין.

משכך, לא מצאתי לקבוע, בשלב זה, כי הנתבע זכאי לפסק דין בהעדר התייצבות התובע לישיבה שנקבעה – זאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם אכן כוחו של יפוי הכח שניתן יוכל לעמוד ככל שהתובע יבקש להמשיך ולהסתייע באביו כמייצג בהליכים בתיק זה.

הצדדים ישלימו את הליך הגשת תצהירי עדות ראשית: תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום – עם העתק במישרין לצד שכנגד. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

התיק יועבר ליחידה המשפטית לקביעת מועד לישיבה מקדמית, בפני המותב שייקבע ובהתאם ליומן בית המשפט ותכנית העבודה.