תא"מ 9325-04-14 מלכה נ' מ.מ קליניק קר קולג' בע"מ

1.התובעת הגישה, בתאריך 18.4.2013, בקשה לביצוע שיק בסך 10,000 ₪ (כשהיא מוותרת על הצמדה וריבית) משוך על ידי הנתבעת, שהיא חברה בע"מ.

2.במצורף לבקשת הביצוע צרפה את "פירוט יסודות העילה" - לפי גירסתה. לדבריה בתאריך 24.3.15 רכשה מהנתבעת, שהיתה בעלת סלון כלות בנתיבות לשעבר, שמלות כלה וערב בשווי 35,000 ₪ (מתברר כי בעובדה זו, כמו גם בתאריך העסקה, לא דייקה לגמרי). העסקה התבצעה לדבריה בערב, בשעות החשיכה, והיא לא הספיקה לבחון היטב את מצב השמלות. לאחר מכן התברר לה כי שמלות הערב בלויות/פגומות והיא הביעה רצונה להחזירן ולהותיר בידה את שמלות הכלה בלבד.

3.לדבריה התנגדה הנתבעת לביטול העסקה החלקי ודרשה כי העסקה כולה תבוטל. לפיכך מסרה לה, לתובעת, את כל השיקים שהתובעת מסרה לה קודם, ובגין 10,000 ₪ שנמסרו במזומן - מסרה בידיה שיק, הוא השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל.

4.לדבריה העסקה בוטלה 5 ימים לאחר ביצועה, בתאריך 29.3.13 - וסוכם שאחרי חג הפסח, בתאריך 2.4.13, יפדה השיק כנגד מזומן.

5.בתאריך 2.4.13, כך לדברי התובעת, התקשרה אליה בעלת הנתבעת והודיעה כי היא מעוניינת "להמשיך את העיסקה על אותה עסקת חבילה הנ"ל". היות והתובעת לא הסכימה, היא הפקידה את השיק – שחזר.

6.הנתבעת הגישה התנגדות באיחור רב מאוד, בתאריך 31.3.2014, לאחר שמלוא הסכום לפי תיק ההוצל"פ נגבה ממנה, ובהתנגדות טענה (מעבר לאמור בדבריה של התובעת) כי המדובר היה ב-30 שמלות, 18 ערב ו-12 כלות, כסא, בובה להלבשה ושתי פיאות. היא ציינה כי שווי כל שמלה 10,000 ₪ אך היא נאלצה למכור את השמלות במחיר נמוך יותר מכך.

7.לדבריה לאחר ביצוע העסקה - וטרם בוטלה - נסעו בתה אביטל ואחותה ארנה לסלון של התובעת בבאר שבע. בשעה שבה היו בנותיה בסלון ועזרו לתובעת לסדרו (עד חצות הליל) הגיע צלם וצילם בובות עם שמלותיה לשם פרסומן. שלושה ימים לאחר מכן קבלה טלפון מהתובעת בו בקשה התובעת לבטל את העסקה כולה עקב מצבה הכלכלי והנפשי. לפנים משורת הדין הסכימה הנתבעת לבטל את העסקה. התובעת ובעלה, ויקטור, הגיעו לנתיבות, טענו שהם ממהרים ובקשו ממנה את ההחזר הכספי תמורת השמלות. היא מסרה בידיהם את ההמחאות ושיק מזומן בסך 10,000 ₪, כאמור. אחרי כשעה, כשהתפנתה לספור את השמלות, התברר לה לתדהמתה כי חסרות 8 שמלות. כשניסתה ליצור עם התובעת קשר, זכתה ביחס מזלזל ובטענה כי היא אינה יודעת על מה היא מדברת.

8.בדיון בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות הנתבעת הוחלט, ע"י כב' השופט משה הולצמן, להאריך את המועד להגשת ההתנגדות ולקבל את ההתנגדות.

9.בתצהירי העדות הראשית שהגישו התובעת ובעלה, חזרה התובעת על טענותיה והוסיפה ותארה את ארוע רכישת השמלות. לדבריה לאחר שיחות טלפוניות של שבוע היא הגיעה עם בעלה, בתאריך 24.3.1, בשעת ערב, לנתיבות (יצויין כי תאריך זה חל ביום א' אך מתברר כי העסקה בוצעה ב-19.3.13 דהיינו ביום ג' שלפניו) ונערכה פגישה בחנותה של הנתבעת במרכז המסחרי של נתיבות. החנות עצמה היתה מנותקת מהחשמל באותה שעה. טלי, בעלת הנתבעת, הציעה שתרכוש את כל המלאי של השמלות והריהוט. כשהבהירה התובעת כי אינה מעוניינת בכך, סוכם שתרכוש את אותן 30 שמלות במחיר גבוה ממחירן לו היו נרכשות כחלק מהמלאי כולו.

11.לדברי הנתבעת - חל ארוע זה כאמור בתאריך 19.3.14 - והיא הציגה קבלה לגבי ההמחאות שקבלה מהתובעת לאמת תאריך זה.

12. היות והחשמל היה מנותק, כאמור, בחנו התובעת ובעלה את הסחורה באופן לא מדוקדק, לדברי התובעת, כאשר סוכם בין הצדדים שבמידה ותהיינה בעיות עם אחת השמלות היא תוחלף.

13.יצויין כי הנתבעת הקפידה לומר בתצהירה ובשעת הדיון כי השמלות היו ארוזות בשקית ניילון אטומה (לא שקופה) על מנת לשמור עליהן.

13.למחרת (ערב פסח, יום שני), כשהוצאו השמלות מהשקיות בהן נארזו, התברר, לדברי התובעת, כי כולן בלויות, כשבעשר מתוכן ישנם פגמים. נערכה שיחה עם טלי, הנתבעת, וסוכם כי היא תגיע לבחון את הפגמים. בעלה של התובעת העיד בדיון כי הגילוי לא היה למחרת הרכישה אלא כאשר באו לקוחות לחנות ומדדו את השמלות ואז התגלו הפגמים.

14.לגירסת התובעת באחד הערבים של חול המועד הגיעה טלי לעסק לבקשת התובעת, בחנה את הפגמים והודיעה כי היא תסכים להחלפת עשר השמלות הפגומות.

15.לפי גירסת הנתבעת הגיעו היא ואחותה לעסק של התובעת, למחרת ביצוע העסקה, על מנת לסייע להן בסידורו ושהו בו עד חצות.

15.3 ימים מאוחר יותר, לגירסת התובעת, בתאריך 29.3.13 (שהיה ביום שישי) הגיעה התובעת לעסק של הנתבעת בנתיבות, לאחר תיאום מראש, יחד עם השמלות הפגומות. הנתבעת הגיעה, לדבריה, רק לאחר 4 שעות. היא הגיעה בלווית אחיינה והודיעה לתובעת ובעלה כי אינה מוכנה להחליף את השמלות הפגומות בלבד היות ויש לה קונה לעסק כולו. לפיכך היא דרשה שתוחזרנה כל השמלות, לא רק העשר, תמורת החזרת הסכום ששולם עליהן.

16.אי לכך חזר בעלה של התובעת לבאר שבע, פרק את הסחורה ממקום תלייתה בחנותו והחזיר הכל לחנותה של הנתבעת בנתיבות. לדברי התובעת נבדקה הסחורה ונספרה על ידי טלי ואחיינה "אחד לאחד" - ואז הורתה הנתבעת לתובעת ובעלה להגיע לחנות השניה של הנתבעת ברחוב ד"ר סמילו, שם החזירה להם את ההמחאות שמסרו לה ומסרה את השיק בסך 10,000 ₪.

17.ביום 2.4.13 הופקד השיק אך באותו יום או יום קודם התקשרה הנתבעת אל התובעת והודיעה לה כי טעתה והיא מבקשת את השיקים בחזרה כנגד הסחורה שנקנתה, כמות שהיא.