תא"מ 9310-07-16 קשר רנטאקר בע"מ נ' פלאח ואח'

1.בפני תביעת שעניינה נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 23.2.16, בה מעורב רכב הנתבעים. בגדרה של התביעה נתבעים נזקי רכב התובעת, בהתאם לחוו"ד שמאי שצורפה בתוספת שכר טרחת שמאי.

2.קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה, כשלכל צד גרסה משלו בדבר אופן התרחשות התאונה וכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.

לגרסת התובעת, בעת שרכב התובעת היה בעצירה לפני כניסה לצומת לאור מופע רמזור אור אדום, רכב הנתבעים אשר חצה את הצומת והגיע לאמצע הצומת כשמופע הרמזור היה אדום, חזר בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת בעודו בעצירה.

מנגד, לטענת הנתבעים, בעת שרכב הנתבעים עמד ברמזור במופע אור אדום, רכב התובעת לא שמר מרחק ופגע ברכב הנתבעים מאחור וגרם לתאונה.

3.בתיק העידו הנהגים המעורבים, כן הוגשו טפסי ההודעה ותמונות הנזק ברכב התובעת. בנוסף, נהג רכב הנתבעים הציג בטלפון הנייד שלו תמונת של כלי הרכב בסמוך לאחר התאונה ואני נדרשת להכרעה, אשר כמצוות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תנומק באופן תמציתי.

דיון והכרעה

4.אקים ואומר, בחנתי את עדויות הנהגים המעורבים ואת הראיות שהוגשו. על יסוד החומר שלפניי, הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת נהג רכב התובעת לאופן קרות התאונה ולהטיל את האחריות המלאה לתאונה על נהג רכב הנתבעים.

5.נהג רכב התובעת העיד כי כשרכב התובעת היה היה בעצירה לפני כניסה לצומת לאור מופע רמזור אור אדום, רכב הנתבעים אשר חצה את הצומת והגיע למרכז הצומת כשהרמזור הפך לאדום, נסע לאחור ופגע ברכב התובעת שהיה בעצירה. עדותו של נהג רכב התובעת הייתה קוהרנטית וסדורה. גרסתו לאופן התרחשות התאונה היתה אחידה ועקבית בעדותו ובגירסה שמסר בטופס ההודעה והיא אף מסתברת עם מוקד הנזק ברכב התובעת על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה (חזית הרכב).

6.מנגד, גרסת נהג רכב הנתבעים לתאונה הייתה פחות משכנעת והתקשיתי לבסס על יסוד עדותו ממצאים.

ראשית, בעוד שגירסתו של נהג התובעת נמסרה בטופס ההודעה מיום התאונה, טופס ההודעה ובו גרסת נהג רכב הנתבעים אינו חתום ואינו נושא תאריך ואני מייחסת משקל רב יותר לגרסה האוטנטית של נהג רכב התובעת, בהיותה קרובה בזמן למועד התרחשות התאונה, ואותה אני מעדיפה. שנית, נהג רכב הנתבעים לא זכר תחילה כמה זמן עמדו כלי הרכב ברמזור קודם לפגיעה הנטענת, על פי גירסתו (עמ' 4 שורה 18 לפרוטוקול), ורק במהלך החקירה החוזרת טען כי התאונה ארעה שניות לאחר שנעצר ברמזור (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 5-6), מה שמעורר קושי להסתמך על זכרונו לגבי מהלך התאונה. שלישית, לא היתה אחידות בעדות נהג רכב הנתבעים בנוגע לנזק ברכב התובעת. תחילה העיד נהג רכב הנתבעים כי לא נגרם נזק לרכב התובעת ובהמשך הוסיף כי הנזק לרכב התובעת אינו עולה על 200 ₪ (עמ' 4 שורה 23 לפרוטוקול), אולם אישר כי לא פתח את מכסה המנוע. בגירסה שנמסרה בטופס ההודעה מטעם הנתבעים נמסר על קיומו של נזק בחלק הקדמי ברכב התובעת, מבלי לציין כי מדובר בנזק מינורי, כפי שנהג רכב הנתבעים טען בעדותו. רביעית, אף שנראו בתמונות שהציג נהג רכב הנתבעים סימני נזק לאורך החלק האחורי של רכב הנתבעים (ראו עמ' 3 שו' 27-29) טען נהג רכב הנתבעים כי מדובר בסימני גשם. י

7.במכלול נסיבות אלה, אני מעדיפה את גירסת נהג רכב התובעת ומטילה את מלוא האחריות לתאונה על נהג רכב הנתבעים.

8.לא ראיתי בכך שלא נזכר בטופס ההודעה מטעם נהג רכב התובעת כי נהג הרכב צפצף לרכב שלפניו בטרם התרחשה התאונה, כדי לגרוע מהמסקנה אליה הגעתי. בהקשר זה אני מקבלת את הסברו של נהג הרכב לפיה, התמקד בתאור מעשי של מהלך התאונה בטופס ההודעה.

9.אשר לנזק, התובעת סומכת את תביעתה בגין נזקי רכב התובעת על חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית ולא ביקשו את חקירת השמאי באופן הקבוע בתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בנסיבות אלה, חוות הדעת לא נסתרה ואני מקבלת את קביעותיה.

10.לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים – יחד ולחוד – לשלם לתובעת סך של 6,988 ₪, בצרוף שכר העד מטעם התובעת בסך של 500 ₪ כפי שנפסק בדיון, אגרת משפט ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים