מי שיקמה בע"מ נ' חן

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל תובענה על סכום קצוב בסך 33,423 ₪ בעילה של אי תשלום עבור שירותי מים וביוב בנכס המוחזק על ידי הנתבעת בתקופה שבין השנים 2011 עד וכולל 2015.

הנתבעת התגוננה וטענה כי התובעת חייבה אותה בסכומים מופרזים על פי צריכת מים מופרזת שבהם לא השתמשה וזאת כתוצאה ממד מים מקולקל שלא מדד את צריכת המים בפועל.

לאחר דיון ראשון ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בגין הסכום העולה על הסך של 8,860 ₪ שהוא סכום שהוערך כעלות צריכת מים בפועל בשנות התביעה בגינם אין מחלוקת כי הנתבעת צרכה.

2. בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעם התובעת, באמצעות מנהלת שירות לקוחות וגבייה אצל התובעת, טענה העדה לחוב מים כמפורט בספרי התובעת וצירפה העתק תדפיסי התובעת לשנים 2011-2015.

הוסיפה העדה וציינה כי בין השנים 2008 – 2010 לא חויבה הנתבעת בצריכת מים פרטית אלא רק בגין צריכת מים משותפת ככל הנראה מחמת טעות או מד מים לא תקין.

ביולי 2010 הוחלף מד המים התקול והנתבעת חויבה גם בצריכת מים פרטית.

לאחר מכן ובעקבות תלונות ובקשות של הנתבעת, נשלחו אנשי מקצוע לביצוע בדיקה וביקורת מטעם התובעת.

לאחר ביצוע בדיקה מקיפה הכוללת בדיקת תקינות מד המים, חישוב צריכות ממוצעות ושלילת אפשרות להצלבת מונים – נמצא כי מד המים תקין ומודד צריכת מים בנכס של הנתבעת בלבד.

למרות זאת, לא שילמה הנתבעת דבר ובמחווה של רצון טוב הסכימה התובעת להחליף את מד המים בינואר 2011.

בעקבות פניות נוספות של הנתבעת, נשלח ביום 3.3.15 פקח לכתובת הנכס ובמסגרת הבדיקה נמצא מד המים תקין.

עוד טענה העדה כי מבדיקת צריכה ממוצעת בשנות התביעה, נמצא כי צריכת המים הממוצעת היא עקבית ועומדת על 96 מ"ק לשנה.

פניותיה של הנתבעת לא חדלו ולפיכך, בפברואר 2016 נשלח מד המים לבדיקת מעבדה ונמצא תקין וכי כל הקריאות שבוצעו בו היו תקינות.

העדה ציינה כי כל ההסדרים שנערכו עם הנתבעת לא קוימו ולא כובדו.

בתצהיר משלים שהוגש על ידי אותה העדה צוין כי מד המים הוחלף 5 פעמים, 4 פעמים לבקשת הנתבעת: פעם אחת בשנת 2010, 3 פעמים נוספות במהלך השנים הנתבעות ופעם נוספת בשנת 2016.

התובעת עומדת על תביעתה וטוענת כי הנתבעת חבה בגין צריכת מים אותה לא שילמה.

3. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית וטענה כי עד להחלפת מד המים לראשונה בשנת 2010, עמדה בתשלומי חשבונות המים.