תא"מ 9284-11-15 טי.אנ.טי. אקספרס וורלדווייד (ישראל) בע"מ נ' בטיחות בתנועה בע"מ

1.התובעת, חברה העוסקת במתן שירותי שילוח, בלדרות ודיוור, הגישה כנגד הנתבעת תביעה על סכום קצוב בסך של 1,474 ₪.

לטענתה, ביום 16.5.2010 התקשרו הצדדים בהסכם מסגרת לקבלת שירותי שילוח, בלדרות ועמילות. נטען, כי הנתבעת רכשה מהתובעת שירותי שילוח ובלדרות, אשר בוצעו במלואם ובגין שירותים אלו נותרה הנתבעת חייבת סך של 1,474 ₪. התובעת צרפה לכתב התביעה העתקים מהסכם ההתקשרות בין הצדדים, חשבונית שהוציאה לנתבעת בגין תשלומי מיסים ששלמה עבורה, רשימון יבוא מיום 12.2.2013 ומכתב התראה בגין אי תשלום החוב. התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשתה.

2.הנתבעת הגישה התנגדות לתביעה, אשר נתמכה בתצהירו של מר שי שוויגר, אשר הגדיר עצמו כבעלים של הנתבעת וכמי שמשמש בה כסמנכ"ל.

מר שוויגר אשר בתצהירו, כי הנתבעת עשתה שמוש בשירותיה של התובעת מאז שנת 2010. הוא טען, כי לקראת שנת 2012, הזמינה הנתבעת מסין סחורה בדמות דוגמאות ספורות של פני תאורה לאופניים וכל ההוצאות עד להגעתה לחיפה שולמו. כשהגיעה הסחורה לנמל, נתבקשה התובעת לשחררה מהמכס, אולם המכס דרש אישור של משרד התחבורה לגבי אותם פנסים. לא ניתן היה לקבל אישור זה ולכן, עוכבה הסחורה ולא ניתן היה לשחררה. נטען, כי טרם הזמנת הסחורה, מידע זה לא היה בידי מנהלה של הנתבעת (שנפטר טרם הגשת הסחורה לארץ) ונעשו על ידי הנתבעת מאמצים לשחרור הסחורה מהמכס. מאחר ועבר זמן ניכר והתובעת לא הצליחה לשחרר את הסחורה מהמכס, הושמדה הסחורה על ידי המכס. נטען, כי כחצי שנה לאחר מכן, הוציאה התובעת לנתבעת חשבונית לחיוב הוצאות השחרור. הנתבעת השיבה, כי מאחר והסחורה הושמדה ולא שוחררה, למעשה השירות לא ניתן ולכן, לא ניתן לחייבה. הנתבעת טענה, כי בזמן אמת טענה כי אין עילה לתשלום, כאשר השירות לא ניתן וכאשר חלק הארי מהדרישה הינה מע"מ לסחורה שלו סופקה. הנתבעת עתרה לדחות את התביעה.

3.בהתאם להחלטת כבוד הרשם מיום 13.12.2015 הועברה התביעה לבירור לגופו של עניין, מאחר והתובעת לא הגיבה להתנגדות, וזאת ללא כל דיון.

4.בהחלטתי מיום 13.12.2015 הורתי על הגשת תצהירי עדות ראשית (בהתאם לתקנות) וקבעתי את התיק להוכחות. התובעת הגישה את תצהירה של גב' מירי רביבו, מנהלת מחלקת הגביה אצל התובעת. הנתבעת לא הגישה תצהיר עדות ראשית והתצהיר שצורף להתנגדות שמש אותה כתצהיר עדות ראשית.

5.במהלך הדיון שהתקיים בפני היום נחקרו המצהירים, הצדדים סכמו טענותיהם בעל פה ומכאן פסק הדין.

6.אקדים ואבהיר, כי הסתבר במהלך הדיון שהגנת הנתבעת הינה "הגנת בדים" שאין בבסיסה דבר, וכי הנתבעת גררה את התובעת להליך מיותר ולהוצאות. עניין זה ילקח בחשבון בעת פסיקת ההוצאות.

7.אין חולק, כי במועדים הרלבנטיים, היו הצדדים קשורים בהסכם מסגרת לקבלת שירותי שילוח, בלדרות ועמילות מכס. במהלך חודש פברואר 2013 רכשה הנתבעת מספק בסין 70 יחידות פנסים לאופניים, ארוזות בששה ארגזים, בתמורה לסך של 1,400 דולר ארה"ב (נספח 4 לתצהיר התובעת).