תא"מ 9271-10-14,תא"מ 47203-05-15

1.פסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

2.מדובר בשתי תובענות מאוחדות, שעניינן תאונת דרכים שארעה ביום 8.7.14. בתאונה היו מעורבים רכב מסוג הונדה, שבוטחה אצל הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן - רכב ההונדה), ורכב מסוג פיאט, בבעלות מר קוסטיה קוטליק (להלן – קוסטיה).

3.במסגרת תא"מ 9271-10-14, שנפתח בגין תביעה שהגישה הפניקס נגד קוסטיה, נטען כי התאונה ארעה עת נסע רכב ההונדה בנתיב הימני, כאשר לפתע הגיח רכב הפיאט מהנתיב השמאלי, סטה לכוון רכב ההונדה, ופגע בו בצידו השמאלי-קדמי. לטענת הפניקס, האחריות לתאונה מוטלת על קוסטיה, אשר חייב לפצותה בסכום שהיא שילמה למבוטחיה בגין הנזק שנגרם לרכב ההונדה, בסך 17,580 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

4.במסגרת תא"מ 47203-05-15, שנפתח בגין תביעה שהגיש קוסטיה נגד הפניקס ונגד מר עודי פלאח, מי שנהג ברכב ההונדה בזמן התאונה, נטען כי התאונה ארעה עת נסע רכב הפיאט בנתיב השמאלי, ואילו רכב ההונדה התפרץ, ממצב של עצירה מוחלטת, מהנתיב הימני, סטה לעבר רכב הפיאט, ופגע בו בעודו בנתיב השמאלי. נטען כי כתוצאה מהתאונה נגרם לרכב הפיאט אובדן גמור, בגינו נתבקש פיצוי בסך 8,950 ₪ (שווי הרכב לפי חוות דעת בניכוי ערך שרידים), וכן שכ"ט שמאי בסך 800 ₪.

5.בישיבה שהתקיימה ביום 2.6.15 הסכימו הצדדים על איחוד שתי התבענות הנ"ל. באותה ישיבה נחקרו נהג ההונדה, אביו, קוסטיה, ובת זוגו לשעבר, שהיתה ברכב הפיאט במועד התאונה. בתום הישיבה ביקשו הצדדים רשות לסכם בכתב את טענותיהם, לאחר שהסכימו על מתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

6.בסיכומיה ביקשה באת כוח הפניקס לאמץ את גרסת נהג רכב ההונדה ואת גרסת אביו שנכח במקום, וטענה שיש להטיל את האחריות לתאונה על קוסטיה. לחלופין, היא ביקש לקבוע שהנזק שנגרם לקוסטיה מגיע, לכל היותר, לסך של 5,000 ₪, הסכום בו רכש קוסטיה את הרכב.

7.בסיכומיו הפנה ב"כ קוסטיה לסתירות שעלו בעדותם של נהג ההונדה ואביו, לעומת עדותם של קוסטיה ושל בת זוגו שלעבר, שהשתלבו האחת עם השניה. ב"כ קוסטיה ביקש לקבוע כי האחריות המלאה לתאונה מוטלת על נהג רכב ההונדה.

8.לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, עיינתי בתמונות שהוצגו ובמסמכים שצורפו לכתבי הטענות, ושקלתי את טענות הצדדים, אני מורה לפניקס לפצות את קוסטיה בסכום כולל של 10,000 ₪ (עשרת אלפים ₪), אשר ישולם בתוך 30 ימים, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

למען הסר ספק מובהר, כי התוצאה הנ"ל מביאה בחשבון את התביעה שהוגשה במסגרת תא"מ 9271-10-14, ואשר מבחינה מעשית נדחית בזאת, ללא צו להוצאות.