שחר - צח שרותי הסעות בע"מ נ' גולדנברג ואח'

בהמשך לדיון אשר התקיים בפני היום בו העידו הנהגים מטעם הצדדים, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי מהן ישירות, עיינתי במוצגים ושמעתי סיכומי ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות באשר התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה.

בהתאם להוראות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.

אין חולק כי נהג התובעת פגע מאחור ברכב הנתבעת, כפי שהעידו הנהגים וכפי העולה מתמונות הנזק לרכב הנתבעת וכן מחוו"ד השמאי מטעם התובעת המפרטת מוקדי הנזק (התובעת לא צרפה תמונות הנזק לתביעתה). נהג התובעת טוען כי נהגת הנתבעת הגיעה מנתיב השתלבות, נכנסה לנתיב נסיעתו ונעצרה ולפיכך פגע ברכבה מאחור ולכן לטענתו, יש לייחס את האחריות לתאונה לנהגת הנתבעת.

נהגת הנתבעת אישרה כי הגיעה מנתיב השתלבות וזאת לאחר שהרכבים עצרו ברמזור אדום, אלא שלטענתה הספיקה להשתלב בנתיב במלואו, לנסוע ואף לעצור בשל רכבים אשר עצרו לפניה במקום בו התנועה עמוסה, או אז פגע בה האוטובוס מאחור.

ייאמר כי רכב הנתבעת לא נהדף לרכב אשר לפניו, למרות עומס התנועה ולמרות שאישרה הנהגת מטעם הנתבעת כי הרכבים לפניה עצרו, דבר התומך בטענת נהגת הנתבעת כי השתלבה ועצרה, שאם לא כן, סביר כי היתה נהדפת לרכב אשר לפניה מעוצמת פגיעת האוטובוס והנזקים כפי שארעו לרכב הנתבעת.

עובדה זו אף היא תומכת בגרסת נהגת הנתבעת לפיה הספיקה להשתלב ולעצור בנתיב לפני פגיעת האוטובוס.

לאחר שהתרשמתי, כמפורט, מעדות נהג התובעת, לא מצאתי לקבל את גרסתו ולא מצאתי ליתן אמון בזו, ככל שהדברים אמורים בסיבת פגיעת האוטובוס ברכב הנתבעת מאחור.

נהג האוטובוס אישר, אמנם, בעדותו כי הנהגת כבר היתה בנתיב הנסיעה לאחר ההשתלבות, במלוא הנתיב אלא שלטענתו זו נכנסה למרחק אשר היה קיים בינו לבין הרכב אשר היה לפניו באשר הוא תמיד שומר מרחק של רכב, לטענתו, הואיל ומדובר באוטובוס.

אירוע התאונה ותוצאותיה, לרבות הנזקים לרכב הנתבעת מלמדים כי לא כך הוא וכי בפועל נהג התובעת לא שמר מרחק ולא הבחין מבעוד מועד ברכב הנתבעת, בו פגע כאשר רכבה היה בעצירה מלאה.

כמפורט, העובדה כי רכב הנתבעת לא פגע ברכב אשר היה לפניו, חרף עומס התנועה אף היא פועלת כנגד גרסת נהג האוטובוס לפיה נהגת הנתבעת נדחפה, כביכול, בין האוטובוס לבין רכב אחר ולא הותירה לו מרחק בלימה.