תא"מ 9212-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קיפרמן

אני דוחה הבקשה לביטול פסה"ד שמחק התביעה מחוסר מעש, בלא צורך בתגובה (שכן מחיקה מחוסר מעש הנה הליך שביוזמת ביהמ"ש, ולא היעתרות לבקשה של הצד השני).

כאשר ניתנת התראה על מחיקה מחוסר מעש שאינה מועילה והתביעה נמחקת כדין, רק לעתים נדירות (שהמקרה דנן אינו במניינם) יש לבטל המחיקה בדיעבד, גם אם בעקבות המחיקה מזדרז תובע שחדל לרפא מחדלו ולבקש ביטול; שכן מעבר לכך שלא נפל פגם בפסק הדין, הדבר מרוקן מתוכן תק' 156 ואחד האמצעים הדיוניים היחידים שנועדו לתמרץ תובעים לקדם תביעותיהם שלהם. הדבר משדר מסר דיוני רע לפיו הנחיות ביהמ"ש בדבר מועדים הנן המלצה, שכן יכול תובע לטול זמנו כחפצו ולהגיש בדיעבד בקשה לביטול המחיקה. מאידך, וזה צדו האחר של המטבע, הגישה לערכאות לא נחסמה ותוכל התובעת להגיש תביעתה מחדש, ולהגיש תצהיריה שכבר מוכנים. המחיר של תשלום אגרה והגשת התביעה מחדש הנו תג מחיר דיוני קביל, ויש לומר שאף מוצדק.

יוזכר שלפי התקנות היה על התובעת להגיש תצהירים בלא תזכורות, תוך 45 יום ממועד הגשת כתב ההגנה, כלומר לערך בתחילת פברואר 2016 (בלי קשר לשאלת הסמכות המקומית – התיק הועבר ממחוז אחר). חרף זאת בישיבה המקדמית מ 16.3.16 ניתנה לתובעת ארכת חסד אחרונה בת 45 יום שהתראה על מחיקה מחוסר מעש בצידה היה ושוב לא יוגשו התצהירים. כך אכן נעשה – משלא הוגשו. ברי שהכוונה היתה לכלול פגרת פסח במנין, ואחרת לא נטען בבקשה, לאור העובדה שהתזכורת לבדיקת תצהירים לאור לו"ז ההחלטה – נקבעה בהחלטה עצמה נקבעה ל 2.5.16. ברור היה מן ההחלטה שאז – באין תצהירים – תמחק התביעה מחוסר מעש וכך אכן נעשה. מעבר לצורך יוער שלו עכבה פגרת פסח המנין, היה צריך להגיש התצהירים לכל המאוחר ב 9 למאי ולא היום. מן הגורן ומן היקב – הבקשה לא מוצדקת.

אני דוחה אפוא הבקשה, ומשלא נדרשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ו, 15 מאי 2016, בהעדר הצדדים.