תא"מ 9177-09-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' קופלמן ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את נהג רכב התובעת, מר מרדכי חבר ואת הנתבע 1, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 3.5.16, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים ((ת/1)(נ/1)), בשרטוט של מקום התאונה שערך עד התובע (ת/2), בתמונות הנזק לרכב התובעת (ת/3) וביתר הראיות, אני סבורה כי דין התביעה להידחות. הכלל הוא שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובעת, נושאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליה להוכיח את אופן קרות התאונה. השאלה באם הרים בעל דין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות ומשקלן הראייתי. במקרה דנן, לאחר שבחנתי את הגרסאות, לא שוכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל הדרוש להוכחת טענותיה כי התאונה אירעה באחריותו של הנתבע 1. הוצגו לפניי שתי גרסאות מנוגדות לחלוטין ואשר כל צד וכל נהג מטעם הצדדים טוען שהצד שכנגד הוא האחראי הבלעדי לקרות התאונה. על פי מכלול הראיות שהוצגו לפניי לא עלה בידי התובעת להוכיח שגרסתה מסתברת יותר מגרסתו של הנתבע 1. בהקשר זה אציין בקצרה כי הנתבע 1 ציין כי נתיבו היה פנוי לנסיעה ולא הייתה לו כל סיבה לסטות מנתיב נסיעה זה. מנגד, נהג רכב התובעת העיד כי נתיב הנסיעה בכיוון נסיעתו היה חסום בשל רכב, אשר עמד בחלק מהנתיב. כפי הנראה, ואינני קובעת ממצא פוזיטיבי בנדון זה, נהג רכב התובעת, החל בביצוע עקיפה ומשכך נדרש לסטות מנתיב נסיעתו.

אני סבורה כי בתיק זה עניין לנו במצב של גרסאות שקולות, ואין בראיות או בעדויות שלפניי, את הראייה העודפת בכדי להטות את מאזן ההסתברות לטובת מי מהצדדים. נוכח האמור, ידה של התובעת על התחתונה, משום שהיא זו הנושאת בנטל השכנוע.

התוצאה

אני דוחה את התביעה. נוכח התוצאה אליה הגעתי יישא כל צד בהוצאותיו ובכלל זה בשכר העד מטעמו.

נוכח סיום ההליך לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, ד' אייר תשע"ו, 12 מאי 2016, בהעדר הצדדים.