תא"מ 9151-02-10 בדר נ' סרחאן

בפניי תביעה כספית על סך 25,653 ₪, במסגרתה עותר התובע, לחייב את הנתבעת להשיב לו כספים שקוזזו מהחזר (זיכוי) מס הכנסה שהגיע לו, ואשר עפ"י הסכם (מקרקעין) שנחתם בין הצדדים, היו אמורים להיות משולמים ע"י הנתבעת.

הצדדים הגיעו ביום 20.3.14 להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה לפיה הם יוותרו על חקירת העדים, יוגשו סיכומים בכתב והתיק יוכרע בפסק דין מנומק על סמך כלל החומר הקיים בתיק ביהמ"ש.

לטענת התובע, ביום 11.11.06 נחתם בינו לבין הנתבעת הסכם מכר לפיו רכשה הנתבעת שטח בגודל 500 מ"ר, מזכויותיו בחלקה 74 בגוש 19468; עפ"י ההסכם התחייבה הנתבעת באופן מפורש לשלם את כל המיסים שיחולו על העסקה לרבות מס שבח ומס מכירה שיוטלו על התובע; לאחר דיווח העסקה לשלטונות המס, הוטלו על התובע מס מכירה (1,249 ₪) ומס שבח (18,850 ₪), שהנתבעת הייתה אמורה לשלם עפ"י ההסכם, ומאחר והיא עשתה כן, קיזזו שלטונות המס ביום 20.2.08 את סכומי המס המגיעים מהתובע בסך כולל של 20,099 ₪, מהחזר מס הכנסה שהגיע לתובע עפ"י דין; הסכום הנ"ל בצירוף ריבית והפרשי הצמדה נכון ליום הגשת התביעה עומד על סך 25,652 ₪; התובע פנה לנתבעת ובעלה מספר פעמים וביקש להחזיר לו את הסכום הנ"ל, אולם הנתבעת התעלמה מכל פניותיו.

מנגד טוענת הנתבעת כי עפ"י ההסכם היא אכן התחייבה לשלם מס שבח במידה ויוטל על העסקה אך לא מס מכירה; כאשר הוצאה שומת מס שבח לתובע, פנה בן זוגה של הנתבעת לתובע בכדי שיסכים למנות עו"ד/רו"ח, ואכן לאחר מאמצים סוכם כי עו"ד תאבר יפעל לצורך הפחתת נטל המס; עו"ד תאבר ביטל את מס השבח שהוטל על העסקה שהסתכם בסך 20,000 ₪, ולפיכך כל טענה בדבר תשלום מס ע"י התובע לרבות בדרך של קיזוז דינה להתבטל; אומנם נעשה ביום 20.2.08 קיזוז שהינו פרי עבודתו של עו"ד תאבר, אך מדובר בקיזוז וירטואלי, שאין לו כל משמעות כספית. הקיזוז הוירטואלי הינו קיזוז מערכים בין אגף מס הכנסה (שעניינו חישוב המס לאדם כנישום) לבין אגף מיסוי מקרקעין (שעניינו חישוב המס בהתאם לשווי החלקה לרבות אחוז המס החל עליה), דהיינו לא נגרם לתובע נזק כספי או אחר; יתרה מכך, בפירוט שהוצג ע"י התובע מופיע כי בעקבות הטיפול של עו"ד תאבר, הוחזרו לתובע כספים ביום 7.3.08 ע"ס 1,864 ₪, ביום 22.2.08 ע"ס 1,361 ₪, ובתאריך שאינו ידוע לנתבעת סך של כ- 1,882 ₪ וכן עוד החזרים נוספים שהתובע החליט על שיקול דעתו להסתירם מביהמ"ש; לא רק זו, הנתבעת בלבד היא זו שנשאה בשכ"ט עו"ד תאבר חרף העובדה כי הנהנה העיקרי הינו התובע וחרף ההסכמה כי שני הצדדים ישאו יחד ובשווה בשכר טרחתו; התובע ידע על מהלכי הטיפול במס שבח וביטולו ובתביעתו הוא מבקש להתעשר שלא במשפט ע"י הצגת מצג שווא ומטעה בכדי לקבל מהנתבעת כספים שלא קוזזו ממנו בכלל, אלא נעשה קיזוז מערכים בין שני אגפים ברשות המיסים כפי שפורט לעיל.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים וראיותיהם, ובזיקה להסדר הדיוני שהושג, נחה דעתי לקבל את התביעה בחלקה, וזאת מהנימוקים הבאים:

• אין חולק בדבר תוקפו של ההסכם. המחלוקת נוגעת לפרשנותו. התובע טוען כי במסגרת העסקה התחייבה הנתבעת לשלם את כל המיסים שיחולו על העסקה לרבות מס מכירה ומס שבח שיוטלו על התובע ואילו הנתבעת מודה כי התחייבה לשלם את מס השבח ככל שיוטל על התובע אך לא מס מכירה. בעניין מחלוקת זו, הצדק עם הנתבעת.