תא"מ 9127-06-14 תבור שאן חרוד אגש"ח בע"מ נ' מוסך חלומי בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 4.10.14 כנגד המבקשת בהעדר הגנה, לפיו קיבלתי את התביעה במלואה וחייבתי אותה לשלם למשיבה סך של 9,651 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

ענייננו בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת לתשלום חוב שחבה לה המבקשת בגין מוצרים וסחורה שסופקו על ידי המשיבה. לאחר הגשת התביעה ובהעדר הגשת כתב הגנה מטעם המבקשת, ולבקשת המשיבה, ניתן על ידי פסק הדין, כאמור.

בבקשה זו עותרת המבקשת, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקשת טוענת בתחילה כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לה. לטענתה, אישור המסירה על בסיסו נטיתן פסק הדין אינו חתום והחתימה המצויה בו אינה מובנת כאשר למנהל המבקשת כלל לא ידוע עניין המסירה. לעניין סיכויי ההגנה טוענת המבקשת כי אין לה כל יריבות עם המשיבה ומעולם לא היה לה קשר עסקי עימה. על כן היא מבקשת לבטל את פסק הדין שניתן כנגדה.

המשיבה מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתה, כתב התביעה הומצא לכתובתה של המבקשת בכפר נעורה ואין כל טענה כי המען או הכתובת באישור המסירה אינם נכונים. כמו כן כתב התביעה נמסר לבעלי המבקשת והוגש אישור מסירה חתום על ידי אותו בעלים וכן תצהיר המוסר מאומת על ידי עו"ד. על כן המדובר בפסק דין שניתן כדין ואין כל בסיס לטענות המבקשת. המשיבה תמהה בתגובתה על טענות המבקשת לפיה אין קשר עסקי בין המבקשת לבינה שכן צירפה חשבוניות ותעודות משלוח המאמתות את אספקת הסחורה וכן כרטסת לקוח של המבקשת המאמתת את גובה החוב. לטענת המשיבה המדובר בעוד נסיון של המבקשת להתחמק מחוב עבורו לא שילמה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).