ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

בפניי תביעת שיבוב שהגישה התובעת לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח על ידה במסגרת תאונת דרכים שארעה בין רכבה לבין הרכב שבוטח על ידי הנתבעת. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לעצם קרות התאונה כשכל צד טוען לסטיית רכב הצד האחר לעברו. 

1.בכתב תביעתה, טוענת התובעת כי רכבה נסע ישר בנתיב נסיעתו, הנתיב השני מימין, כשלפתע סטה רכב הנתבעת לנתיב נסיעתה ופגע בצדו השמאלי של רכבה. לאחר הפגיעה התנצל נהג רכב הנתבעת וטען כי רצה לעבור לימין הדרך לשטח תחנת האוטובוס ולא שם לב לרכב התובעת. נהג רכב התובעת צרף טופס הודעה בכתב ידו המתאר את נסיבות התרחשות התאונה בתמצית.

2.לטענת הנתבעת, התאונה התרחשה בשל רשלנות נהג רכב התובעת, בעת שרכב הנתבעת נסע בנתיב השני מימין, סטה רכב התובעת אל נתיב נסיעתו ופגע בו. נהג הנתבעת צירף טופס הודעה המפרט את אופן התרחשות התאונה.

3.לאחר שמיעת נהגי רכבי הצדדים, עיון בתמונות הנזק ובתמונות ממקום התאונה, מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובעת ולקבוע כי מהימנותה עולה על זו של התובעת, ולפיכך, לדחות את תביעת התובעת.

4.עיקרי טעמי החלטתי יפורטו להלן. ראשית, טופס הודעת נהג רכב התובעת היה מתומצת למדי ולא כלל פרטים חשובים אותם הזכיר הוא בחקירתו בפניי ואשר הועלו בכתב התביעה, כדוגמת התנצלות נהג הנתבעת בפניו וטענתו כי רצה לעבור לשטח תחנות האוטובוס בכדי לשוחח בטלפון. טענות אלו הוכחשו בתקיפות על ידי נהג רכב הנתבעת בחקירתו בפניי. לעומתו, נהג רכב הנתבעת צירף טופס הודעה מפורט המתאר את כלל נסיבות התרחשות התאונה תוך שהוא מתאר כי לאחר פנייה ימינה השתלב לנתיב התחבורה הציבורית ובשל עומס תנועה לא התאפשר לו להשתלב שמאלה, ולכן חזר הוא לנתיב שלו, ואילו נהג התובעת החליט לעוקפו מתוך מפרץ האוטובוסים ופגע בו. נהג רכב התובעת טען כי התאונה התרחשה כאשר הוא נוסע בנתיב השלישי מימין לתחנות האוטובוס ואילו רכב הנתבעת מגיח מנתיב רביעי תוך סטיה ימינה לכיוונו. אלא שנהג רכב הנתבעת ערך סדרה של צילומים במקום התאונה ומהם עולה כי חלקי מרכב שניזוקו בעת התנגשות הרכבים ונפלו ארצה היו מונחים על הכביש על הקו הצהוב המקווקו שבין נתיב תחנות האוטובוסים לבין נתיב התחבורה הציבורית. ראיה אובייקטיבית זו מחזקת ומאמתת את גרסת נהג רכב הנתבעת באשר למקום קרות התאונה בכביש ודי בה כדי להגיע למסקנה כי גרסת נהג התובעת אינה אמת ובשל כך קורסת היא לחלוטין. אילו היתה זו גרסה נכונה אזי חלקי המרכב לא היו במרחק כה ניכר ממקום התאונה הנטען על ידי נהג התובעת. יתר על כן, אותות האמת בגרסת נהג רכב הנתבעת ניכרו עת פירט הוא עוד בטופס הודעתו כי השתלב לנתיב הנת"צ וממנו ביקש לפנות שמאלה מבלי שהדבר התאפשר לו ורק אז התרחשה התאונה כאשר רכב התובעת מגיע מימינו. גם בחקירתו הנגדית, חזר הוא על גרסתו בצורה עקבית וחד משמעית תוך שהוא דוחה את הטענה כי התנצל או כי ביקש לפנות לשטח תחנות האוטובוס לשוחח בטלפון בעוד שלו דיבורית ברכב. ואילו נהג התובעת, לא ידע להסביר את המצאות חלקי המרכב באזור שבו צולמו על הכביש וניכר כי טענה זו הפתיעה אותו ופגמה במהימנות גרסתו ואופן תגובתו לה.

5.לאור האמור לעיל, מצאתי להורות על דחיית התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות עד הנתבעת כפי שנפסקו בדיון.

ניתן היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.