תא"מ 9038-09-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חרז ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל זאת לנוכח מסקנתי העולה מהראיות שבתיק כי הסבירות שהתאונה התרחשה כפי גרסת נהג התובעת הגיונית יותר ועומדת בקנה אחד עם הנזקים ברכבו מאשר ההסתברות ההפוכה של הנתבע 1.

ראשית, הנתבע 1 הודה שעבר מנתיב ימין לשמאל טרם שאירעה התאונה. לטענתו הוא חלף מרחק קצר עד שהרכבים התנגשו. בהודעתו יש תימוכין לדבר והוא שרכבו עבר מנתיב לנתיב ואז אירעה ההתנגשות, לאמור, מדובר בתאונה שהתרחשה במהלך המעבר כאמור ולא בעת התיישרות רכב הנתבע 1 בנתיבו השמאלי.

שנית, ישנה חוסר הלימה בין מיקום הנזקים ברכב הנתבעים לפי טופס הודעתם והודעות נהג התובעת, המספרות מיקום זהה ( פגוש אחור- שמאל) לעומת מיקום הנזק עליו העיד הנתבע 1 בו תיאר כי רכבו נפגע בחלקו האחורי- ימני דווקא. הנתבע 1 לא נתן הסבר משכנע בנושא זה. אמנם גם נהג התובעת שגה לטעון ביחס למיקום מפגש הרכבים בעדותו לעומת הודעתו אלא שממילא אין בכך בכדי לתמוך בגרסת הנתבע 1 אשר טען כי נפגע מאחור ( ללא קשר למיקום הפגיעה שם) לעומת נהג התובעת אשר העיד כי רכב הנתבעים נפגע מקדימה, דבר אשר אין בו כשלעצמו בכדי לתמוך בגרסת הנתבעים לתאונה.

שלישית, הוכח כי ברכב הנתבעים ישבה לפחות נוסעת אחת. נהג התובעת הצביע על נוסעים נוספים ברכב. הנתבע 1 טען כי נבצר ממנו לקבל את פרטיה של הנוסעת כיוון שהיא אישה חרדית. אני מתקשה לקבל הסבר זה שכן איני מכיר איסור מוחלט ומלא וממילא לא הוסבר לי אחרת, מאת הנתבע 1 לקבל את אך את פרטיה של מי שישבה לצדו ברכב על מנת למוסרם לבעל הרכב מטעמו. גם לא הובהר לי מדוע זה נבצר מאת הנתבע 1 לקבל את פרטיה באמצעות גורם שלישי.

באשר למחלוקת הנזק מפאת תאונה קודמת מקדימה ברכב התובעת (באזור קדמי – ימני), בחינתי את תמונות הנזק שתוקן אשר צורפו לאחר הדיון על ידי ב"כ התובעת לתיק, לצד חוות דעת התובעת מלמדת כי התובעת לא העמיסה בחוות דעתה נזקים שאינם קשורים בתאונה זו ותבעה למעשה את הנזק הקשור בה בלבד. לעניין זה אעיר כי החלפת הפגוש כולו, מקום בו הוכח שהוא ניזוק עד לכדי קרע בצד ימין- קדמי שלו, בהחלט סבירה הגם שיכול וקודם לכן הוא נפגע בצד שמאל- קדמי שלו.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 13,038 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום תשלום הנזק על ידי התובעת 1, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.7, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר התייצבות התובע 2 למתן עדות על סך 500 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.