תא"מ 9002-10-13 זאפ גרופ בע"מ נ' לבני

1. תובענה זו החלה כבקשה לביצוע תובענה בסכום קצוב שהגישה התובעת כנגד הנתבע על סך 5,086 ₪ בגין מתן שירותי פרסום.

התובעת צירפה לתביעתה שלושה טפסי הזמנה חתומים על ידי הנתבע מיום 21.1.07, מיום 13.8.08 ומיום 7.12.08.

כמו כן צירפה התובעת לתביעתה שתי חשבוניות מס מיום 30.9.09 ומיום 29.10.09 על סך 1,836 ₪ כל אחת מהן ובסה"כ 3,672 ₪. יתרת סכום החוב נובעת מהפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה במרץ 2013.

2. הנתבע התנגד והכחיש חיובו על פי כתב התביעה.

לטענתו אכן הזמין אצל התובעת שירותי פרסום באינטרנט אך הובטח לו מצד נציגי התובעת כי אם הפרסום לא ישא תוצאות חיוביות יוכל לבטל את ההתקשרות לגבי יתרת תקופתה ללא תשלום.

לטענת הנתבע שוחח עם נציגת התובעת סמוך ליום 26.5.09 ובקש לבטל את ההתקשרות אך זו המליצה לו להקפיא את הפרסום עד להודעה אחרת וכי לא ידרש בתשלום או בחיוב נוסף אם וככל שיפנה לחידוש הפרסום אלא החל מיום חידושו.

הנתבע הסכים להצעה זו ואף העלה את פרטי ההסכם על הכתב ושלח אותו לתובעת באמצעות הפקסימיליה.

לטענת הנתבע, חזרה בה התובעת מההסכם וטענה בדיעבד כי הפרסום אכן הוקפא למשך 3 חודשים אך בתום התקופה, בספטמבר 2009, חודש הפרסום בגינו מבוקש התשלום על פי כתב תביעה זה בלא שידע על כך דבר וללא הסכמתו.

3. בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת הסתבר כי מדובר ב 4 הזמנות למתן שירותים כאשר כל הזמנה מתייחסת לפרסום אחר כך שבסופו של דבר התחייב הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,575.96 ₪ בצירוף מע"מ לחודש בגין הפרסומים. ההזמנה האחרונה היא מיום 7.12.08.

לטענת המצהיר מטעם התובעת, רק ביום 25.5.09 פנה בנו של הנתבע לתובעת לשם קבלת נתונים סטטיסטים. נתונים אלו הועברו לנתבע באמצעות הפניה לאתר אחר וכן באמצעות הפקסימיליה.

למחרת התקשר הנתבע לנציגת התובעת, הגב' שירן פרנקו, ולאחר דין ודברים הוסכם על הקפאת הפרסום באינטרנט. לטענת התובעת הסבירה הגב' פרנקו לנתבע כי מדובר בהקפאה בת 3 חודשים ולאחר מכן יושב הפרסום והחיוב בגינו - על כנו.

הפרסום אכן הוקפא ושב על כנו לאחר 3 חודשים, דהיינו, בספטמבר 2009 ועד ליום 15.11.09, יום בו עתר הנתבע באופן רשמי לבטול ההתקשרות עם התובעת.

התובעת עומדת על טענתה כי הנתבע בטל את הוראת הקבע באופן חד צדדי מבלי שבקש אי פעם לבטל את ההתקשרות.

התובעת הכחישה את טענת הנתבע לפיה הסכימה להקפאת הפרסום עד להודעה חדשה.

התובעת הודתה בתצהיר הנציג מטעמה כי חייבה את הנתבע בחודשיים נוספים לאחר הודעת הבטול אך זיכתה אותו מחיוב זה.