תא"מ 8896-10-11 ישיר איי.די.איי חברה לביטוח נ' נעים ואח'

פתח דבר

בפני תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 24.12.08 בתל אביב.

התובעת 1 הינה המבטחת של כלי רכב נושא מ.ר. 42-066-61 (להלן: "רכב התובעת"). התובעת 2 הינה הבעלים של רכב התובעת.

הנתבע 1 הינו הבעלים או המחזיק במשאית נושאת מ.ר. 38-618-15 (להלן: "המשאית"). הנתבעת 2 הינה המבטחת של המשאית.

טענות הצדדים

תמצית טענות התובעות

מטעם התובעות העידה התובעת 2 (להלן: "התובעת"). לדבריה, לא היתה עדה לתאונה עצמה. התובעת העידה, כי רכבה חנה באזור התעשיה בסמיכות למקום עבודתה. כאשר הגיעה לרכבה בסוף יום העבודה בערך בשעה 17:00 בערב, ניגש אליה בחור, ואמר לה כי הוא מחכה לה במקום מהשעה 12:00 בצהרים. לדבריו היה עד לפגיעת המשאית ברכב התובעת, אגב נסיעת המשאית לאחור. הבחור הגיש לה דף משבצות קרוע, ועל גביו מספר הרישוי של המשאית (להלן: "הפתק"). לטענתה, בנוכחות העד התקשרה לחברת הביטוח, כאשר העד הכתיב לה מהדף את מספר הרישוי של המשאית. התובעת העידה, כי לא חשבה לבקש מהבחור את פרטיו לשם מתן עדות, וכי אין לה דרך לאתרו.

תמצית טענות הנתבעים

הנתבעים לא הביאו עדויות כתימוכין לגרסתם. בכתב הגנתם הכחישו הנתבעים מעורבות המשאית בתאונה, וטענו, כי מייד לאחר קבלת פניית התובעת נערכה בדיקה יסודית אצל מחזיק הרכב, אשר שללה בכל תוקף מעורבות המשאית בתאונה. הנתבעים צירפו מסמך נושא כותרת "תצהיר" (אשר לא אומת בידי עו"ד) חתום בידי נהג במשאית נכון למועד התאונה, בו הוא טוען, כי לא זכור לו ולא ידוע לו על שום נזק או תאונה שגרם לרכב אחר בתאריך בו התרחשה התאונה.