תא"מ 8551-03-15 אפרים סופר בע"מ נ' אניס ואח'

בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 5.6.15, בתביעה שהגישה המשיבה 1 (להלן: "התובעת") כנגד המבקש וכנגד המשיב 2.

בבקשתו טוען המבקש כי כתב התביעה לא הומצא לו, כי אם לאחיו המתגורר בישוב אחר, וכי לא ידע על ההליך עד שקיבל לידיו את פסק הדין. עוד ציין בבקשתו כי העסקה נשוא התביעה נעשתה עם המשיב 2, ללא ידיעתו, וכי החתימות המיוחסות לו על גבי השיק הן מזויפות.

התובעת התנגדה לביטול פסק הדין. לעמדתה, כתב התביעה נמסר כדין לאחיו של המבקש, המתגורר עמו ואשר יצר עמו קשר טלפוני במעמד ההמצאה, ובאותו מעמד אישר המבקש לאחיו לקבל בשמו ועבורו את כתב התביעה. תצהיר המוסר התומך באמור לעיל צורף לתגובה לבקשה לביטול פסק הדין.

משכך, גורסת התובעת, אין להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

עוד טוענת התובעת כי המבקש הציג טענות כלליות ונמנע מלפרט את נימוקי הגנתו, וזאת מכיוון שלעמדתה אין לו טענות הגנה של ממש כנגד התביעה. על כן, וגם ואולי בעיקר מטעם זה, אין להורות על ביטולו של פסק הדין.

בתשובה לתגובה הגיש המבקש תצהיר נוסף מטעמו, במטרה להתמודד עם גרסת המוסר מטעם התובעת.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

רק בימים אלו שב בית המשפט העליון והזכיר כי "ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או אי התייצבות, הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות" (רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, כמצוטט ברע"א 5736/15 עובד נ' פ"ש טבריה, פורסם בנבו – החלטה מיום 8.10.15)

כפי שצוין בעניין עובד נ' פ"ש טבריה הנ"ל – בית המשפט רשאי להורות על ביטולו של פסק דין מתוך חובת הצדק, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין (ואז, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים), או בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. כאשר מתבקש בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.

במקרה דנן לא שוכנעתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק, אולם התרשמתי כי למבקש טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו, ועל כן, יש להורות על ביטול פסק הדין כנגדו.

המבקש יישא בהוצאות בקשה זו, בסך 1,000 ₪.