תא"מ 8464-05-16 חברת החשמל לישראל בעמ נ' ביטן ואח'

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת בתאונה בה מעורב רכב הנתבעת 2. התביעה הוגשה כנגד נהג הרכב, בעליו ומבטחת הרכב (להלן: "רכב הנתבעים").

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב, גדר המחלוקת היא בנסיבותיה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בחנתי את העדויות ואת הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק בכלי הרכב של הצדדים ראיתי לחלק את האחריות לתאונה בין הנהגים המעורבים, באופן הבא:

נהג רכב הנתבעים - 70%; נהג רכב התובעת -30%.

אין מחלוקת כי התאונה ארעה כשרכב התובעת הוסע בנתיב הנסיעה הראשי ורכב הנתבעת הגיע מימין לנתיב נסיעת רכב התובעת. עיקרה של המחלוקת הוא בשאלה למי מבין כלי הרכב זכות קדימה, לאחר שעל פי מוקדי הנזק בכלי הרכב (צד ימין קדמי ברכב התובעת וצד שמאל קדמי ברכב הנתבעים) המסקנה המסתברת היא ששני כלי הרכב הגיעו לנקודת האימפקט יחד.

לא הוצגה תשתית ראייתית על יסודה ניתן לקבוע כי היה תמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעת רכב הנתבעים, ולאור הכחשת נהג הנתבעים קיומו של תמרור בכיוון נסיעתו, לא ניתן להסתמך על עדות נהג התובעת בעניין.

נהג רכב התובעת העיד כי רכב התובעת הוסע בדרך ראשית ורכב הנתבעים הגיע מסמטה ימנית. נהג רכב הנתבעים העיד כי רכב הנתבעת הגיע לנתיב בו הוסע רכב התובעת מ"כביש חול" צר (עמ' 3 שו' 3 ושו' 15). עדות זו תומכת במסקנה כי זכות הקדימה היא של רכב התובעת, הגם שרכב הנתבעים הגיע מימינו ובהטלת האחריות המרבית, בשיעור שקבעתי, על נהג רכב הנתבעים.

ואולם זכות הקדימה של רכב התובעת אינה מוחלטת. לשני הנהגים, אליבא עדותם, לא היה שדה ראייה פתוח לכיוון נסיעת הרכב האחר במקום בו ארעה, בשל מבנה שהיה לימין נתיב נסיעת רכב התובעת ולשמאל הדרך ממנה הגיע רכב הנתבעים. שני הנהגים אישרו בעדותם כי רכב המגיע מכיוון נסיעת רכב הנתבעים לא יכול להראות ולראות את הרכב הנוסע בכיוון נסיעת רכב התובעת עד שלא יגלוש לנתיב נסיעת רכב התובעת. בנסיבות אלה היה על נהג התובעת לנקוט משנה זהירות בחציית המבנה שהסתיר את הפנייה ממנה הגיע רכב הנתבעים. גם אם מותרת, לדברי נהג רכב התובעת, מהירות נסיעה של 20-25 קמ"ש, היה על נהג רכב התובעת להאט את מהירות נסיעתו ולהתאימה למהירות שתאפשר את בלימת רכב התובעת. נהג רכב התובעת העיד כי לא האט את מהירותו, אף שאישר כי בשל המבנה מימינו הוא לא יכול לראות את רכב הנתבעים עד שלא גלש לנתיבו, ומכאן אחריותו בשיעור שקבעתי.

שני הצדדים לא הביאו לעדות את נוסעי הרכב. מחדל זה נזקף לפתחם אולם אין בו בנסיבות העניין לשנות ממסקנתי.

אשר על כן ולאור חלוקת האחריות שקבעתי, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 3,856 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ט אדר תשע"ז, 27 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.