הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי ואח'

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 18.5.2016 בצומת כנות. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 12,499 ₪, בגין תיקון נזקים לרכב ושכר השמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. אין מחלוקת, כי התאונה התרחשה לקראת פניה שמאלה, כששני נתיבים מאפשרים פניה.

3.נהג התובעת טוען, כי עמד בנתיב הימני משניהם, לאחר שהשתלב כ-50-70 מ' לפני הרמזור אל הנתיב. לדבריו, הפגיעה בו על ידי המשאית, מאחור ומשמאל, לא היתה מייד כשהשתלב לנתיב, אלא לאחר שעמד זמן מה.

4.נהג הנתבעים טוען, כי התאונה התרחשה לפני שהנתיב הנוסף לפניה שמאלה מתחיל, וכי הוא על הנתיב היחיד האפשרי, נע באיטיות קדימה, כשרכב התובעת נדחק לפניו לנתיב, באופן שאינו מותיר ברירה אלא לפגוע בו. הנהג סיפר (ונהג התובעת אישר) כי התאונה מתרחשת מתחת לגשר, במקום אפלולי, והוא הודה, כי לא ראה את רכב הנתבעים לפני ששמע את המכה.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ובעיקר בחנתי את התמונה שצולמה בזירת התאונה, בה נראה כי המשאית נמצאת על הנתיב היחיד (באותה עת) המאפשר פניה שמאלה), ואת תמונות הנזק, המלמדות כי מוקד הנזק ברכב התובעת הוא באחורי צד שמאל, דומה כי המסקנה המתבקשת היא, שאכן, רכב התובעת ניסה להיכנס לנתיב נסיעת המשאית, ולא להפך. אין אמנם ראיה לכך שניסיון הכניסה היה ברגע האחרון, תוך "הכשלת" המשאית בפגיעה ברכב בו אין נהגה יכול להבחין, אולם אפשרות זו מסתברת לא פחות מהאפשרות האחרת, של המתנה במקום כמה שניות, עד לפגיעת המשאית.

6.משכך, דומה שלפחות מתוך אי-הוכחת גרסת נהג התובעת (ואולי גם מתוך הפרכת גרסתו, לפחות בחלקה), יש לקבוע כי התביעה לא הוכחה.

7.לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים את שכר העד בסך 350 ₪. לבד מכך אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ח, 03 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: