תא"מ 8273-11-15 גרינצייג נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה עד לסיום החקירה המשטרתית בעניין נשוא התביעה.

המשיב (להלן: "התובע") הגיש כנגד המבקשת (להלן: "הנתבעת") תביעה לפיצויים בגין מעצר שווא ופגיעה בזכויותיו הבסיסיות של התובע במהלך המעצר.

הנתבעת מבקשת להאריך את המועד להגשת כתב הגנה ולעכב את ההליכים בתביעה עד למתן החלטה בחקירה המשטרתית בעניין האירועים נשוא התביעה.

הנתבעת טוענת כי בכל הנוגע לאירועים נשוא התביעה תלויה ועומדת חקירת משטרה, שנפתחה בעקבות תלונה שהוגשה על ידי אדם מטעם חברת "אסף ליס", הנמצאת בסכסוך עסקי עם התובע. הנתבעת טוענת כי במסגרת השלמת החקירה, צפויה המשטרה לגבות הודעות של מעורבים נוספים באירוע, ואף נגבתה עדות מהתובע עצמו. לטענת הנתבעת, ניהול הליך אזרחי במקביל לחקירת המשטרה עלול לפגוע ולסכל את החקירה, שכן נדרשת גביית עדויות נוספות של המעורבים באירוע. הדברים הם בבחינת קל וחומר כאשר מדובר בהליך בסדר דין מהיר, במסגרתו יש לצרף את כל הראיות לכתב ההגנה. הואיל וטרם הושלמה החקירה, הרי שהנתבעת אינה יכולה לגבש את הגנתה, ויש בכף אף לסכל את החקירה.

עוד טוענת הנתבעת, כי מידה ויוחלט על הגשת כתב אישום כנגד מי מהמעורבים, הרי שניהול ההליך הפלילי יחייב העדת המעורבים דבר, לרבות התובע, וניהול ההליך האזרחי במקביל, עלול לסכל את ההליך הפלילי.

לאחר ששקלתי את טענות הנתבעת, הגעתי למסקנה כי אין מקום להורות על עיכוב ההליכים בתיק. טענותיו של התובע בכתב התביעה נוגעות לליקויים שנפלו בהליך מעצרו ביום 17.11.14, ובשלילת זכויותיו הבסיסיות במסגרת הליך המעצר. אף כי קיים קשר בין הסיבה בגינה נעצר התובע לבין החקירה המשטרתית שמנהלת הנתבעת, הרי שאין בקשר זה על מנת להצדיק עיכוב ההליכים בתביעה עד לסיום החקירה המשטרתית וההליך הפלילי שינוהל, ככל שיוגש כתב אישום. כך, את חוקיות הליך המעצר יש לבחון בהתאם לחומר הראייתי שהיה מונח בפני המשטרה בעת ההחלטה על המעצר ולא לאחריו. כך גם טענות התובע בעניין שלילת זכויותיו הבסיסיות במסגרת הליך המעצר אינן קשורות לחקירה המשטרתית.

כך גם לא ברורה טענת הנתבעת כיצד ניהול הליך זה יביא לסיכול החקירה המשטרתית.

עוד אוסיף, כי הכלל הוא כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין, אלא אם ניהולו יהיה כרוך בפגיעה בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן (רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (לא פורסם); רע"א 210/03 Foundation Sansounimaille נ' פרי (לא פורסם)). בע"א 2173/05 היועמ"ש נ' בי.ג'י. אסיסטנס (פורסם בנבו)), נקבע כי יהיו מקרים בהם יהיה מקום להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים בהליך האזרחי עד להכרעה בהליך הפלילי, וזאת כאשר קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית בשני ההליכים, כאשר לתוצאותיו של ההליך הפלילי עשויה להיות השפעה, מבחינות מסוימות, על ההתדיינות במסגרת ההליך האזרחי. עוד נקבע כי שיקול נוסף הוא הפער בין המידע המוצג בכל אחד מן ההליכים.

ואולם, במקרה זה, לא מתקיימים התנאים המצדיקים עיכוב הליכים בתיק זה. כפי שהבהרתי לעיל, אכן קיים קשר בין החקירה המשטרתית להליך האזרחי, אך אין מדובר בקשר הדוק שמצדיק עיכוב ההליך האזרחי. כך גם אין לקבל את הטענה כי חשיפת הראיות עם הגשת כתב ההגנה בהליך האזרחי תפגע בניהול ההליך הפלילי.

בנסיבות אלה, איני מוצאת מקום לעיכוב ההליכים בתיק עד לסיום החקירה המשטרתית. הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 15 יום.