תא"מ 8273-05-16 מאירי נ' ד.ש.ש. אלקטרוניקה בע"מ

1.תביעה כספית על סך 2,375 ₪ לקבלת פיצוי שאינו תלוי בנזק, בגין משלוח דבר פרסומת ע"י הנתבעת לדואר אלקטרוני של התובע, בניגוד להוראות סעיף 30 א' לחוק התקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק" "חוק התקשורת").

על פי כתב התביעה, בתאריכים 17.08.14 ו-19.08.14, התקבלו אצל התובע שני דברי פרסומת באמצעות הודעה אלקטרונית. דברי הפרסומת כללו מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד את התובע לרכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.

לטענת התובע, דבר הפרסומת שוגר אליו למרות שלא נתן מעולם הסכמתו המפורשת מראש, או בכלל, לקבלת דברי הפרסומת מהנתבעת ולפיכך בנסיבות העניין, הוא זכאי לפיצוי כספי מהנתבעת, בהתאם להוראות החוק.

2.לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובע מנסה להתעשר על גבה, תוך הצגת מצג כוזב, מסתיר פרטים מהותיים מבית המשפט ושם לו למטרה לנקוט הליכים משפטיים מכוח הוראות סעיף 30א לחוק, כדרך חיים.

עוד נטען כי התובע ביצע רכישה מאתר הנתבעת ביום 28.6.15 ובמסגרת רכישה זו נרשם כלקוח, מסר את כתובתו, מספרי הטלפון שלו ואת כתובת הדואר האלקטרוני שלו, אישר את תקנון הנתבעת ואף נתן אישור לקבלת דברי דואר מהנתבעת.

לטענת הנתבעת, אישור זה נעשה בשנת 2005, קרי לפני חוק התקשורת, אך הוא בעינו עומד ומהווה הסכמה לקבלת דברי דואר גם לאחר תיקון החוק.

הנתבעת מוסיפה כי בכל משלוח דואר ישנו מנגנון באמצעותו יכול היה התובע להסיר עצמו ממאגר הלקוחות ולחסום קבלת דברי דואר בעתיד, אולם התובע מעולם לא עשה כן והדבר מלמד על ניסיונו להתעשר על גבה של הנתבעת.

בדיון שהתקיים לפני ביום 19.12.16, נחקרו התובע ונציג הנתבע והשניים השלימו טיעוניהם.

3.יצוין כי עובר לדיון, עתר התובע בבקשה למחיקת כתב ההגנה, שכן הנתבעת לא תמכה כתב הגנתה בתצהיר ובמסמכים.

הנתבעת לא מסרה תגובתה לבקשה זו ולא עתרה בבקשה להארכת המועד להגשת תצהיר ומסמכים מטעמה.

הוראות תקנה 214ג ו214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מחייבות בעל דין לצרף תצהיר מטעמו לשם אימות העובדות בכתב הטענות ומטרתו הינה הצגת גרסת הצד המצהיר באופן מפורש.