תא"מ 8253-12-16 שהם נ' לנדאון ביילי ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, מיום 22.09.2016, בין כלי רכב, מ"ר 16-713-67 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת ונהוג בידה (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 27-350-60, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ונהוג בידיה ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי לאחר שרכבה חצה את הצומת בפנייה שמאלה כדין, הגיח רכב הנתבעות מהכיוון הנגדי פנה ימינה וניסה להשתלב לאותו כביש בו השתלב כבר רכב התובעת ועל ידי כך נהגת רכב הנתבעות גרמה ברשלנותה לקרות התאונה.

מנגד טוענות הנתבעות כי עת פנה רכב הנתבעים ימינה בחסות אור ירוק מכיוון נסיעתו בנתיב השמאלי, הגיח רכב התובעת מכיוון הנגדי ופנה שמאלה, סטה לעבר רכב הנתבעות ופגע בו, ומשכך טוענות כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובעת בלבד. כמו כן, מכחישות הנתבעות את שיעור הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעת בגין התאונה.

3.למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה ובשאלת היקף הנזק.

4.נערכה לפני ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופס הודעה על התאונה מטעם התובעת (מוצג ת/1), תמונות נזק לרכב התובעת ותמונות ממקום התאונה (מוצג ת/2) וטופס הודעה על התאונה מטעם הנתבעת 2 (מוצג נ/1).

כמו כן, העידו נהגות הרכבים המעורבות בתאונה.

5.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותה של הנתבעת 1 לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 75% ואילו אחריותה של התובעת לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 25%, מהנימוקים הבאים: