תא"מ 8114-10-14 לוי רוזנצויג נ' ורבנר, תא"מ 1408-01-15 לוי רוזנצויג נ' ורבנר

1.התובעת והנתבעת חתמו ביום 15.7.14 על חוזה שכירות (להלן: "החוזה") לפיו תשכור הנתבעת מהתובעת בית מגורים במושב רשפון (להלן: "הדירה" ו/או "המושכר").

2.תקופת השכירות על פי החוזה הינה למשך 12 חודשים החל מיום 1.8.14 עד ליום 31.7.15.

דמי השכירות נקבעו על סך של 4,300 ₪ לחודש, כאשר התשלום בעבור חודש השכירות הראשון, חודש אוגוסט, ישולם במעמד חתימת החוזה.

עוד נקבע בחוזה (סעיף 8) כי השוכר יפקיד בעת חתימת החוזה לידיו הנאמנות של המשכיר שיק מזומן בסך של 4,300 ₪ להבטחת ביצוע כל התחייבויותיו של השוכר על פי החוזה.

במועד חתימת החוזה חתמו הצדדים אף על תוספת לחוזה שנערכה בכתב יד (להלן: "התוספת").

3.אין חולק כי במעמד החתימה על החוזה מסרה הנתבעת לתובעת שני שיקים על סך של 4,300 ₪ כל אחד, זמן פירעונם למועד חתימת החוזה. אין חולק כי התובעת הפקידה את שני השיקים בבנק כבר ביום 16.7.15, יום לאחר חתימת החוזה, וכי שני השיקים נפרעו.

4.למחרת חתימת החוזה הודיעה הנתבעת לתובעת כי בדעתה לנסוע לחו"ל עם מעסיקתה וביקשה לבדוק האפשרות לביטול החוזה. משסירבה לכך התובעת, ולאור התחייבותה על פי החוזה, החלה הנתבעת לחפש דייר חלופי תחתיה כאשר באותה העת עדיין התגוררה הדיירת הנוכחית במושכר. לטענת הנתבעת, התובעת והדיירת הנוכחית סירבו לאפשר לה להראות את הדירה לדיירים פוטנציאליים ומשכך, נאלצה להמתין עד לכניסתה למושכר לצורך הצגתה.

אין חולק כי הנתבעת לא נסעה בסופו של דבר לחו"ל, מסרה לתובעת את יתרת השיקים עד לתום תקופת השכירות ונכנסה להתגורר במושכר ביום 1.8.14.

5.טוענת הנתבעת כי עם כניסתה למושכר הביאה שני דיירים פוטנציאליים שהסכימו, כל אחד בנפרד, לשכור את הדירה ואולם, התובעת סירבה לקבלם כדיירים בטענות שונות אשר לא בא זכרן בחוזה. טוענת הנתבעת כי התובעת הפרה את החוזה כאשר סירבה לדיירים חלופיים, הפקידה את שיק הערבון עם החתימה על החוזה, בניגוד למוסכם, וסירבה לדרישת הנתבעת להשיב את כספי הערבון. לאור הפרות אלו ולאור התנהגות התובעת ובעלה כלפיה, הודיעה הנתבעת באמצעות בא כוחה, במכתב מיום 18.8.14, כי תפנה את המושכר ביום 30.9.14 כך ששיק הערבון יהווה תשלום בעבור חודש השכירות השני.

6.מנגד, טוענת התובעת כי שיק העירבון ניתן כשיק מזומן בהתאם להסכמות הצדדים בחוזה ובתוספת וכי הדבר היה בידיעתה ובהסכמתה של הנתבעת. לטענתה, זמן קצר לאחר החתימה על החוזה הודיעה הנתבעת כי לא תקיים את החוזה מאחר ועליה לנסוע, כביכול, לחו"ל. ואולם, הנתבעת לא טסה לחו"ל, הביאה שיקים ליתרת תקופת השכירות ונכנסה להתגורר במושכר. עוד טוענת התובעת כי טענת הנתבעת לפיה הביאה שוכרים חלופיים הינה טענה שקרית. הנתבעת לא הביאה שוכרים חלופיים ועל אף זאת, ובניגוד להתחייבויותיה בחוזה, הודיעה באופן חד צדדי כי תעזוב את הדירה ביום 30.9.14.

טוענת התובעת כי רק ביום 15.2.15 נכנסה למושכר דיירת חליפית אותה מצאה התובעת. לפיכך, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם דמי שכירות בעבור ארבעה וחצי חודשי שכירות בהם עמדה הדירה ריקה.