תא"מ 8087-11-12 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סזמן ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 06/04/12.

1.התובעים טענו בכתב תביעתם כי לאחר שנהג רכבם סיים לבצע פניית פרסה, הגיח רכב הנתבעים ופגע בצידו הימני של רכבם. כן טענו כי נהג הנתבעים ברח מהמקום בלא להשאיר פרטים בידי נהג התובעים.

2.הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי עת נסעו בנתיב הנסיעה הראשי ישר, "חתך" את מסלול נסיעתם רכב התובעים, אשר ביקש לבצע פניית פרסה במקום, מבלי ליתן לרכב הנתבעים זכות קדימה. הצדדים סיכמו כי ייפגשו בהמשך הדרך לשם החלפת פרטים ביניהם, אך נהג התובעים המשיך בנסיעתו.

3.מטעם התובעים העיד הנהג ברכב וכן גיסו, שישב לצידו.

מטעם הנתבעים העיד הנהג ברכב הנתבעים וכן אחיו, שישב לצידו.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, החלטתי להורות על דחיית התביעה, מהנימוקים שלהלן:

א.מעדויות שני הצדדים עולה כי מרבית העובדות שהובילו להתרחשות התאונה מוסכמות על הצדדים.

אין חולק כי נהג הנתבעים נסע בנתיב הנסיעה הראשי ולו נתונה היתה זכות הקדימה.

כן אין חולק כי נהג התובעים ביקש לבצע פניית פרסה במקום, מהנתיב הנגדי לנתיב נסיעת הנתבע, על מנת להשתלב בנתיב נסיעת הנתבע.

בנוסף אין חולק כי התאונה ארעה בערב ליל הסדר, כאשר מכוניות רבות חנו בצידי הכביש, כולל על איי התנועה שמשמאל לנתיב נסיעת הנתבע והתובע. לפיכך גם אין חולק כי שדה הראיה מכיוון נסיעת נהג התובעים היה מצומצם עד מאוד.

ב.בנסיבות האמורות, הרי חובת הזהירות מוטלת היתה על נהג התובעים לבצע את פניית הפרסה מבלי שיהיה בכך כדי להפריע לתנועה או להוות סיכון לעוברי דרך. היה עליו לוודא כי הדרך פנויה על מנת לאפשר לו להתחיל ולסיים את הפניה במלואה בבטחה. במיוחד כך הוא כששדה הראיה מכיוונו מצומצם מאוד.