תא"מ 8079-01-14 א.ג.ח. עאסי כלבו לבנין בע"מ נ' שטרימברג

לפניי תביעה כספית על סך 6,700 ₪ בגין חוב שלטענת התובעת נותר הנתבע חייב לה תמורת סחורה שרכש ממנה.

אין מחלוקת, כי במהלך שנת 2013 רכש הנתבע מהתובעת סחורה בעלות כוללת של 22,300 כמפורט בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה.

המחלוקת הינה ביחס לקיומה של יתרת חוב, שכן לטענת הנתבע פרע את כל חובו לתובעת.

המחלוקת בין הצדדים, מתייחסת לשתי קבלות בסכום של 7,000 ₪ כל אחת, אשר הוציאה התובעת לנתבע, באותו היום, בתאריך 5.8.13 (קבלות מספר 123 ו- 83101 שצורפו לתצהיר הנתבע).

לטענת הנתבע, מצירוף כל הקבלות שבידיו, עולה כי סילק את כל חובו לתובעת.

בעלי הדין אינם חולקים על כך שטענת הנתבע הינה טענה מסוג הודאה והדחה, אם כי, משהציג הנתבע קבלות בסכום מצטבר העולה על סכום החוב, עובר נטל הבאת הראיות אל התובעת, להסביר כיצד מתיישב הדבר עם טענתה בדבר קיומה של יתרת חוב.

לטענת הנתבע, התובעת לא הזכירה בכתב התביעה את העובדה שהיא נוהגת להוציא קבלות זמניות, והעובדה שהטענה עלתה רק בתגובה לכתב ההגנה, יש בה להצביע על חוסר מהימנותה.

אין לקבל את הטענה. מבחינת התובעת לא היתה כל רלוונטיות לקבלה הזמנית, ולא היה עליה להזכירה בכתב התביעה, שכן לא תיארה לעצמה שהנתבע יבקש לעשות בה שימוש, בחוסר תום לב, על מנת להתחמק מתשלום חובו. רק עם העלאת הטענה על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, קם הצורך ליתן הסבר לקיומה של קבלה נוספת בסכום זהה, והסבר זה ניתן בתצהירו של מנהל התובעת מר עאסי חנא.

לטענת התובעת, קבלה מספר 123 הינה קבלה זמנית בלבד, אשר הוצאה בסניפה של התובעת בחיפה, בו אין מערכת הנהלת חשבונות ממוחשבת, וקבלה מספר 83101 הינה קבלה שהוצאה לנתבע בגין אותו תקבול על סך 7,000 ₪ שהתקבל במזומן מהנתבע בחיפה.