תא"מ 8044-12-13 אלדן תחבורה בע"מ נ' ניג'ם ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 18,560 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 09.12.2012 בין כלי רכב, מ"ר 26-938-71 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 73-300-70 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שתערך חלוקת אחריות לקרות התאונה בין הנהגים המעורבים בה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג המשאית, שעלתה בקנה אחד עם מוקדי הנזק ברכבים ועם ההיגיון שבקרות התאונה, על פני גרסתו של נהג רכב התובעת.

נהג רכב התובעת העיד כי המשאית הייתה בנתיב השמאלי לכיוון פנייה שמאלה ורכב התובעת נסע על הנתיב שמימינו. לא ברור מה היה לו לנהג המשאית לסטות ימינה לנתיבו של רכב התובעת אם הוא עמד בנתיב שמשמאלו לפנייה שמאלה, וידוע כי בפועל המשאית פנתה שמאלה. ההסבר כי המשאית ביצעה קשת רחבה על מנת לפנות שמאלה לא הוכחה.