שירזי נ' דוידוב סימון ז"ל

1.לפני תביעה, בסך של 5,400 ₪, שהגיש התובע כתובענה על סכום קצוב במסגרת תיק הוצאה לפועל. 

על פי הנטען בכתב התביעה, מר דוידוב סימון ז"ל (להלן: "המנוח") פנה לתובע לצורך קבלת הלוואה בשל מצבו הכלכלי. ביום 7.2.14 נתן התובע למנוח הלוואה בסך של 5,000 ₪ והמנוח חתם על הסכם ההלוואה. לכתב התביעה את הסכם ההלוואה (להלן: "הסכם ההלוואה").

נטען כי המנוח התחייב להשיב לתובע את הכספים שקיבל בתוך 3 חודשים.

משלא הוחזרה ההלוואה, ניסה התובע לפנות למנוח בדרישה לתשלום החוב או אז התברר לתובע כי המנוח נפטר. התובע פנה למשפחתו של המנוח לצורך תשלום החוב. משלא שולם החוב, הוגשה התביעה כנגד העזבון וכנגד האלמנה יורשת המנוח, הגב' ריטה דוידוב.

2.הנתבעים הגישו התנגדות נתמכת בתצהיר הנתבעת 2. בתצהיר התומך בהתנגדות הצהירה הנתבעת 2 כי כלל לא ידעה על קיומו של ההסכם הנטען, כי החתימות על גבי הסכם ההלוואה שצורף לכתב התביעה אינן חתימות בעלה המנוח, וכי המנוח לא הותיר אחריו עזבון כספי.

לעניין הטענה כי המנוח לא הותיר אחריו עזבון כספי, יוער כבר עתה כי במהלך ההליך התברר כי הנתבעת 2 ירשה את זכויותיו של המנוח בדירת המגורים. הנתבעת 2 טענה לעניין זה כי כוונתה היתה כי המנוח לא הותיר אחריו כספים.

בהתנגדות עצמה, אך לא בתצהיר, פירטו המבקשים נימוקי התנגדות נוספים הנוגעים לפגמים שנפלו בהסכם ההלוואה שצירף התובע לכתב התביעה. בפרק ב' להתנגדות תחת הכותרת "אין בסיס ראייתי" מנו המבקשים (בסעיף 10 א- ט) את הפגמים שנפלו בהסכם ההלוואה.

3.לאחר שהתקבלה ההתנגדות הועבר התיק להליך סדר הדין המהיר. הנתבעת 2 הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. לאחר מכן, הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן בקשה למחוק סעיפים בתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת 2 בטענה כי הועלו בו טענות חדשות שלא נטענו במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות, הוא כתב ההגנה, והן בגדר הרחבת חזית.

מעבר לכך כי התובע לא טרח לפרט אלו טענות חדשות הועלו המהוות הרחבת חזית, הרי שעיון בתצהיר התומך בהתנגדות ובתצהיר העדות הראשית מעלה כי אין ממש בטענה זו.

למעשה, בתצהיר העדות הראשית נכללו בדיוק הטענות שהועלו ע"י הנתבעים בהתנגדות. אמנם, טענות אלו לא נכללו בתצהיר התומך בהתנגדות, יחד עם זאת, מדובר בטענות משפטיות וטענות המתייחסות לראיות התובע שצורפו לכתב התביעה, קרי הסכם ההלוואה.