תא"מ 7952-11-11 אלדן תחבורה בע"מ נ' א. לביא מוטורס בע"מ ואח'

מונחת בפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 1.5.11 ברח' שניר בני ברק בין כלי רכב נושא מספר רישוי 12-910-74 ובין אופנוע נושא מספר רישוי 73-508-73 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא נהג האופנוע באחריות בשיעור של 90% ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 10%.

עדות נהג התובעת, אשר הובאה כתימוכין בגרסת התובעת, היתה קוהרנטית וברורה, והוא תיאר התאונה לפרוטרוט באופן אמין. לדבריו, התאונה התרחשה אגב פנייתו שמאלה מרח' שניר לרח' הירקון. כאשר היה בעיצומה של הפניה שמאלה הגיח, לדבריו, האופנוע, משמאלו, תוך שהוא נוסע בניגוד לכיוון התנועה בכביש חד סטרי, וכך נוצרה התאונה. מיקומי הנזק ברכב התובעת תומכים בגרסת התובעת. רכב התובעת נפגע בחזית שמאל ובפינה השמאלית.

מאידך גיסא, עדות נהג האופנוע, אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים, לא היתה משכנעת. נהג האופנוע טען, כי קודם לתאונה עמד רכב התובעת בחניה, כאשר חלקו האחורי ברחוב שניר ואילו חלקו הקדמי בולט לרחוב הירקון. עוד טען, כי הוא הגיע מימין רכב התובעת מרחוב הירקון והחל בביצוע פניה שמאל אל עבר רחוב שניר. לטענתו, בשלב זה החל רכב התובעת בנסיעה וכך פגע בו. עדותו היתה רצופה סתירות. בתחילה טען נהג האופנוע, כי בעת התאונה "עמד לפנות שמאלה לרחוב שניר" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 28). בהמשך טען, כי בעת התאונה היה בעיצומה של פניה שמאלה, ובלשונו: "הייתי כבר במצב של פנייה, ובשביל לעקוף אותו אני פונה שמאלה" (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 1-2). לאחר מכן הסביר, כי למעשה מצג האופנוע היה עדיין ישר ביחס לנתיב התנועה ורק כידון האופנוע היה מוטה שמאלה, ובלשונו: "אני כבר נמצא לכיוון הפניה. הרכב ישר ברחוב הירקון ורק הכידון מוטה לרחוב שניר" (שם, שורות 7-8). בין כך ובין כך, שלל גרסאות אלה של נהג האופנוע מנוגד לגרסה המקורית אותה סיפק בטופס ההודעה מטעמו (נ/1), שם טען, כי בעת התאונה היה "על הכביש הישר" (ברח' הירקון) ורכב התובעת יצא מרח' שניר ולא ראה את נהג האופנוע. אין כל אזכור של פניה שמאלה של נהג האופנוע או של כוונה לפניה שמאלה בטופס ההודעה. ההיפך הוא הנכון, בשרטוט שצירף נהג האופנוע לטופס שרטט נהג האופנוע את האופנוע במצג ישר ביחס לנתיב התנועה ברח' הירקון ואילו את רכב התובעת במאונך לו ביציאה מרח' שניר.

מצאתי את גרסת נהג האופנוע להשתלשלות העניינים שהובילה לתאונה גם פחות מסתברת מן הבחינה ההגיונית. בשים לב לתוואי הכבישים במקום, טענת נהג האופנוע, כי רכב התובעת חנה כאשר חלק ניכר ממנו בולט אל רח' הירקון פחות סבירה. גם הטענה, כי בעוד האופנוע חולף על פני חזית רכב התובעת - דווקא אז החל נהג התובעת בתנועה, מבלי שישים לב לנהג האופנוע, פחות מתקבלת על הדעת.

לקראת סוף עדותו, הודה נהג האופנוע, כי קיימים מקרים בהם נהגי אופנועים "מקצרים", כלשונו, ונוסעים בניגוד לתאונה. אף כי טען, כי בנסיבות המקרה, ומאחר שמדובר בקטע כביש ארוך, לא נסע בפועל בניגוד לכיוון התנועה (עמ' 7, שורה 28). עצם הודאתו בתופעת "קיצור" הדרך של נהגי אופנוע, על ידי נסיעה בניגוד לכיוון התנועה, יש בה משום חיזוק מסויים לגרסת התובעת.

לפיכך מצאתי כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת גרסתה, לפיה נהג האופנוע נושא בעיקר האחריות לתאונה.

עם זאת גם לנהג התובעת אחריות מסויימת לתאונה. היה על נהג האופנוע להיות קשוב ודרוך להתפתחויות בכביש, כדוגמת נסיעת האופנוע בניגוד לכיוון התנועה. יתכן כי לו היה ערני יותר, היה יכול למנוע התאונה או לכל הפחות לצמצם נזקיה.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 10,369 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 30.6.11 ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.8%.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.