תא"מ 7798-12-13 אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' בנא ואח'

לפני תביעה, שעניינה נזקים שנגרמו לרכב התובעת בגין תאונת דרכים שארעה ביום 30.6.2012. כתב התביעה נתמך בחוות דעת מומחה להוכחת הנזק של התובעת ולמעשה הדיון בפועל התמקד בשאלת החבות בלבד, כאשר גובה הנזק הנטען בידי התובעת לא נסתר במאומה.

בדיון שהתקיים בפני העידו נהג רכב התובעת, נהג רכב הנתבעים 1 ו-2, עד נוסף אשר ישב לצדו של נהג רכב הנתבעים 1 ו-2 וכן נהג רכב הנתבעים 3 ו-4. גרסאות הצדדים לתאונה מופיעות בפרוטוקול בית המשפט.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים ואת החקירות הנגדיות וכן אחרי שעיינתי בתמונות המשקפות את הנזקים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעים 3 ו - 4 להידחות ואילו התביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 2 דינה להתקבל כפי שעולה מהנימוקים הבאים:

א. נאמנה עלי עדותו של נהג התובעת לפיה סטה רכב הנתבעים 1 ו - 2 לשוליים - וכנראה נרדם הנהג לשניות מספר – ולאחר מכן מיד חזר לכביש בחוסר זהירות ופגע במכוניתם של הנתבעים 3 ו – 4 תוך שהוא מסתובב מעוצמת הפגיעה לכיוון השוליים ואז פגע בו נהג התובעת מאחור.

ב. גרסה זו של נהג התובעת, נתמכת גם בעדותו של העד מר גלייזר בוריס אשר נהג ברכב הנתבעים 3 ו-4- הוא הרכב השני בשיירה, והמתאר את התאונה בצורה דומה לזו של נהג התובעת.

ג. גרסאות אלה הינן עקביות ועולות בקנה אחד עם גרסתם בהודעתם לחברות הביטוח (נ/2 ו – ת/1).

ד. נהג סביר - במצבו של נהג התובעת - לא צריך היה ולא יכול היה לצפות את חזרתו לכביש של רכב הנתבעים 1 ו-2 – הוא הרכב הראשון בשיירה, לאחר שזה האחרון ירד לשול הדרך, במיוחד כאשר רכב הנתבעים 3 ו-4- השני בשיירה- החל לעבור. אני דוחה על כן, את טענות "אי שמירת הרווח".

ה. לנהג הנתבעים 3 ו- 4, שנהג ברכב השני בשיירה אין ליחס כל אשמה או רשלנות איזה שהם.