תא"מ 7775-07-16 בנימוביץ נ' נהון ואח'

בפניי בקשה מטעם הנתבעת 3 להארכת מועד להגשת כתב טענותיה העיקרי כתב הגנה, עד לאחר ההכרעה העתידית בבקשת הסף אותה הגישה הנתבעת 3 בקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר יריבות. 

התובעת הגישה תביעה בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות עבודות בנייה שבוצעו בבניין בו שכרה את דירתה. לטענת הנתבעת 3 בבקשה הסף הזו, יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות, משום שהתובעת סברה בטעות כי הנתבעת 3 היא החברה היזמית שביצעה את העבודות בבניין והדבר אינו נכון. הנתבעת 3 מבקשת להתיר לה לא להגיש את כתב הגנתה עד שתתברר בקשה זו בכדי להימנע מההוצאות הכרוכות בהכנת כתב ההגנה כאשר ייתכן שהתביעה תידחה על הסף.

הבקשה נדחית.

עפ"י ההלכה הפסוקה [רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.07), רע"א 9030/04, 827/05 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ (פורסם בנבו, 26.6.07) וכן רע"א 4108/10 אוזן נ' עו"ד צוריאל לביא, בתפקידו כמנהל מיוחד (פורסם בנבו, 16.6.10)], דרך המלך בה חייב נתבע ללכת היא, כי כתב הטענות העיקרי יוגש על-ידיו ביחד עם כל בקשות הסף מטעמו ולא ייעשה פיצול במועדי הגשת המסמכים ולא תיעתר בקשתו להארכת מועד להגשת כתב טענות עיקרי עד להכרעה בבקשת הסף, אלא אם מתקיים אחד מהמצבים החריגים ויוצאי הדופן, שבהם "מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות" (מתוך רע"א 10227/06 הנ"ל).

בבקשה שלפניי נטען לתחולת החריג הנ"ל, אמנם לא באופן מפורש אך הועלתה טענה בדבר הימנעות מההוצאות הכרוכות בהכנת כתב הגנה. סבורני שטענה זו אינה מספקת ומבוססת דיו בכדי להחיל את הלכת בובליל, כאשר מבקשת הנתבעת עולה כי התנאי להוכחה להשקעת משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין לא הוכחה, ודי בכך בכדי להביא לדחיית הבקשה על הסף. חשוב לציין כי העובדה שהנתבעת "תאלץ" להגיש כתב הגנה לא תמנע ממנה להביא בגדרו את טענותיה המקדמיות.

לפיכך, הבקשה נדחית, אבל בשלב זה הנתבעת פטורה מהגשת כתב הגנה עד לבירור שייערך עם תובעת כפי שיפורט בהמשך.

התובעת לא הבהירה בכתב התביעה לפי איזה סדר דין הוגש כתב התביעה, כאשר לפי תקסד"א ולאור סכום התביעה 74,750 ₪ התביעה מתאימה להתברר כתביעה בסדר דין מהיר ולמעשה מזכירות ביהמ"ש רשמה בנט המשפט כי מדובר בסדר דין מהיר, אולם כתב התביעה לא ערוך בהתאם להוראות תקסד"א בנוגע לתביעה בסדר דין מהיר, כך למשל לא צורף תצהיר אימות ולא צורפה רשימת גילוי מסמכים. בנסיבות ב"כ התובעת יתייחס לדברים ויבהיר באיזה סדר דין הוגש כתב התביעה ומדוע זאת תוך 5 ימים מיום קבלת החלטה זו. יש לציין שהנתבעת לא עוררה את עניין זה בבקשה שבנדון, אולם מצאתי לעורר אותו ביוזמתי מטעמי יעילות מערכתית.

מיותר לציין, כי אם בסופו של יום יתברר שהתובעת הטריחה לשווא את הנתבעת בהכנת והגשת כתב טענות, תוכל הנתבעת לעתור לחיוב התובעת בהוצאות מיוחדות בגין הטרחת שווא זו, ואין להסיק מדבריי אלה כי במקרה זה מסתמנת הטרחת שווא כלשהי.

המזכירות תשלח החלטתי זו, בפקס ידני, לב"כ הצדדים.