תא"מ 7691-11-14 תמר קאר השכרת רכב בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

1.תביעה שהגישה חברה להשכרת רכב כנגד מבטחתה – אשר דחתה את דרישת התובעת לתשלום תגמולי ביטוח עפ"י פוליסת ביטוח מקיף.

2.התובעת – חברה להשכרת רכב טענה בכתב התביעה כי רכב מסוג שברולט אופטרה שחורה מ.ר. 34-146-72 שהיה בבעלותה, הושכר ביום 16.5.11 למר עלא אלדין חוסיין מטמרה (להלן: "השוכר") לאחר שחתם על הסכם שכירות, ויומיים לאחר מכן, ביום 18.5.11 דווח ע"י המחזיק ברכב – מר נידאל עלא אלדין (להלן: "המחזיק") על גניבת הרכב. התובעת הוסיפה כי המחזיק הודיע לתובעת כי הגיש תלונה במשטרה על גניבת הרכב, ולאחר מספר שעות הסתבר כי הרכב נמצא לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים. התובעת טענה כי פנתה אל הנתבעת – מבטחתה ע"פ פוליסת ביטוח מקיף על מנת שזו תשלם את תגמולי הביטוח עפ"י הפוליסה, המגיעים לתובעת בשל הנזק שנגרם לרכב עקב תאונת הדרכים שעבר, אולם דרישתה נדחתה מן הנימוק שאין מדובר בנזק שנגרם אגב גניבה.

3.התובעת הוסיפה כי מי שנהג ברכב בשעת התאונה – מר נביל עואד, הורשע בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, ולשיטתה הדבר מחזק את טענתה כי מדובר בנזק שנגרם לרכב אגב "גניבתו". התובעת טענה, כי הנזק לרכב בשל התאונה מגיע כדי מחירו- סך 55,518 ₪, ולכך הוסיפה סך 554 ₪ עבור הגרירה המשטרתית ועוד סך 1,800 ₪ בגין הגרירה למגרש התובעת, ובסך הכל העמידה התובעת את תביעתה על סך 57,872 ₪. התובעת טענה, כי על הנתבעת לפצותה בגין מלוא נזקיה על פי הפוליסה, ולחלופין בגין עלות שרידי הרכב וההפרשים בגין החזר יחסי של דמי פוליסות החובה והמקיף שבוטלו בעת התאונה.

4.הנתבעת טענה כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף כיוון שהוגשה על סף תקופת ההתיישנות ובאיחור ניכר. לגופה של תביעה טענה הנתבעת כי הפוליסה אינה מכסה את האירוע משני טעמים; ראשית, כיוון שמדובר בעובד של המחזיק, אשר נטל את הרכב ללא רשותו, ונהג כאשר היה בשלילה ועל כן אין כיסוי ביטוחי לשימוש מן הסוג הנ"ל שכן אין עסקינן ב"גניבה"; ושנית "הנהג שלקח את הרכב ללא רשות השתמש במפתחות הרכב שהיו מופקרים באופן גלוי והניע את הרכב ע"י שימוש בקוד שהיה רשום על מגן השמש של הרכב באופן גלוי לחלוטין" .

5.בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 15.4.15 העידו מטעם התובעת המחזיק – מר נידאל עלא -אלדין, וכן מי שנהג ברכב בעת התאונה – מר נביל עוואד. כמו כן הוגשו המוצגים הבאים: נ/1 – הצעת הביטוח, הפוליסה והג'קט (מהדורת 9/2010); נ/2 – חוזה השכרת הרכב. הצדדים הגישו סכומים בכתב.

דיון והכרעה

6.נציין כי אין מחלוקת של ממש בין הצדדים לגבי נסיבות נהיגת הנהג ברכב. הנתבעת אינה חולקת כי עווד נטל את הרכב ללא רשות כאשר המפתחות היו בדירה בה התגוררו המחזיק ועווד בערד. בעניין זה טענה הנתבעת בסעיף 2 לכתב ההגנה: "נהג הרכב הינו עובד של שוכר הרכב אשר גר אצלו. הוא לקח את הרכב ללא רשות. ועל כן אינו מורשה לנהוג עפ"י תנאי הפוליסה ובנוסף אין לו רישיון נהיגה... שנית הנהג שלקח את הרכב ללא רשות השתמש במפתחות הרכב שהיו מופקרים באופן גלוי והניע את הרכב ע"י שימוש בקוד הרכב אשר היה רשום על מגן השמש".

7.תיאור זה, תואם הוא את גרסת המחזיק ועווד. עווד העיד בפניי כי (בעמוד 5 שורה 11 לפרוטוקול):

"לא התכוונתי לגנוב את הרכב. חס וחלילה. הוא דוד שלי"

עוד יצויין כי מר עוואד הורשע (לאחר שהודה), בין היתר, בנהיגה בשכרות ובשימוש ברכב ללא רשות בעליו, ולא בגניבה, על פי פסק דין מיום 4.11.14. אציין כי כבר בהודעתו במשטרה מר עוואד מסר גרסה לפיה נטל את מפתחות הרכב ללא ידיעתו או רשותו של המחזיק, אך לא טען שהתכוון לגנוב את הרכב (ראו הודעתו במשטרה מיום 22.11.11 עמוד 9 שורה 33).

8.הנה כי כן, ברי כי לא היה בדעתו של מר עוואד לגנוב את הרכב, במובן של שלילת קבע של הרכב מבעליו. מר עוואד לא הורשע בביצוע גניבה אלא בביצוע עבירת שבל"ר, והוא אף הודה הן במשטרה והן בדיון ההוכחות בפניי כי לא היה בדעתו לגנוב את הרכב וכי לא ברורה לו מטרת נסיעתו ברכב, כיוון שהיה באותה עת תחת השפעת סמים ואלכוהול (ראו עדותו בעמוד 5 שורות 5-6 לפרוטוקול).

9.אציין עוד, כי אף המחזיק תומך בטענה זו, לפיה עווד נטל את הרכב ללא רשות. המחזיק הודה, כי הוא לא הגיש תלונה בגין גניבת הרכב (ראו עדותו בעמוד 3 שורות 28 ו- 29 לפרוטוקול). המחזיק העיד במשטרה כי לוּ ביקש מר עוואד את רשותו, לא היה מקבלה, כיוון שאין לו רישיון נהיגה מזה שנים (ראו הודעתו מיום 22.11.11 בעמוד 1 שורה 30 עד עמוד 2 שורה 8).

10.אם נסכם את נסיבות נהיגתו של עווד, עולה כי עווד, שהוא בן דודו של המחזיק, עובד עימו והתגורר עימו בערד, היה תחת השפעת סמים ואלכוהול, הוא נטל ללא רשות המחזיק את מפתחות הרכב, התניע אותו, נסע לכיוון ים המלח, ובכביש 90, סמוך למצפה שלם, איבד שליטה על הרכב בעיקול, התנגש בצלע ההר, והרכב התהפך וניזוק. בגין מעשיו של עווד הוא הורשע בעבירת שבל"ר ולא בעבירת גניבה (שכן תלונה בגין גניבה לא הוגשה ואיש לא טען כי עווד התכוון לגנוב את הרכב).

11.הצדדים מסכימים, כי השאלה העיקרית שבמחלוקת היא האם האירוע בו הצליח מר עווד - קרוב משפחה של המחזיק ואשר עובד אצל המחזיק - ליטול את הרכב ללא רשות המחזיק, כאשר אין הוא מחזיק ברשיון נהיגה בתוקף והוא נוהג תחת השפעת סמים ואלכוהול, נכנס בגדר שימוש ללא רשות, ומשכך – פטורה הנתבעת מחובתה לפצות את התובעת, או שמא מדובר בנזק שנגרם תוך כדי "גניבה" לפי הפוליסה – ומשכך קיים כיסוי ביטוחי לאירוע.

12.הפוליסה מגדירה מקרה ביטוח כ"גניבה" וכן "כל נזק שנגרם עקב גניבה, תוך כדי גניבה ובעת ניסיון גניבה" (סעיף 1 חלק א' לתנאי הפוליסה). כמו-כן, נקבע בפוליסה, כי תנאי לכיסוי הוא שהנהג ברכב ינהג "לפי הוראת המבוטח או ברשותו". על כן השאלה היא האם מדובר בנהיגה ללא רשות המבוטח, כי אז אין כיסוי ביטוחי לנזק, או שמא מדובר בנזק שנגרם אגב גניבת הרכב, ואז, הנזק מכוסה בפוליסה.