תא"מ 7674-03-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעניינה בנזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 10.10.2014, בין כלי רכב, מ"ר 94-436-52 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 63-735-70, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

לאחר שהתרשמתי מהעדים שהעידו בפניי, אני מעדיף את גרסתו של נהג האוטובוס, שהייתה קוהרנטית, סדורה ומשכנעת, על פני גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה מתחמקת, מהוססת, ובלתי מהימנה עליי.

יתירה מזאת, לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה המונח על כתפיה כדי להראות כי האוטובוס סטה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת. מעיון בתמונות שהוגשו על ידי התובעת (ת/2) יחד עם התמונות שהוגשו על ידי הנתבעת (נ/2), לא ניתן להבין כי האוטובוס הוא שסטה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת. תמונות אלו יכולות גם לתמוך בטענת ההגנה של הנתבעת, לפיה היה זה רכב התובעת שסטה לנתיב נסיעתו של האוטובוס.