תא"מ 7666-12-14 בן שלום נ' מסעוד

לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן כאן בהעדר התייצבות מטעם התובע.

ראוי להקדים ולהבהיר כי התובע נעדר משני דיונים בתיק זה, ברצף, כאשר בדיון הראשון ניתנה לבא כוחו הזדמנות להבהיר סיבת מחדלו של התובע באמצעות שיחה טלפונית שערך בא כוח הצד שכנגד אל חברו, וזה נימק היעדרותו בבלבול תיק זה עם תיק אחר שמנהל התובע ושגגה בנוגע למועד קיום הדיון כאן.

בפעם השנייה בה נמנע התובע מלהתייצב ניתן פס"ד בהעדר התייצבות מטעמו ופס"ד זה הוא פסה"ד העומד בבסיס הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים -

לטענת המבקש גם הפעם נעדר מן הדיון בשל בלבול וטעות של בא כוחו אשר סבר, כך עלה מהבקשה, כי הדיון בתיק זה הגיע זה מכבר אל סיומו, שכן לדברי בא כוחו שמו של הנתבע כאן דומה לשם של נתבע אחר אותו תבע התובע בתיק נוסף, שהסתיים זה מכבר.

לשיטת התובע היה על ביהמ"ש ועל הצד שכנגד לתזכר את בא כוחו אודות הדיון הקבוע כאן וליתן בידיו הזדמנות להתייצב לדיון, ומשלא נעשה כך – ניתן פסה"ד במחטף ויש לבטלו.

אשר לסיכוייו בהליך טוען המבקש, בתצהיר בא כוחו, כי "ברי כי סיכוייו בהליך גבוהים". הא ותו לא.

המשיב הגיב לבקשה וביקש לדחות את בקשת התובע לבטל את פסה"ד שניתן כאן בהעדרו ולחייב את התובע בהוצאותיו. הנתבע מבקש להפנות תשומת לב ביהמ"ש לכך שהמבקש, תחת שייקח אחריות על מחדלו, מבקש להעבירה אל עבר כתפיו של ב"כ המשיב ואף של ביהמ"ש, וזאת הגם שמדובר במחדל שני הנעוץ בבעל הדין עצמו כאן, ולשיטתו אין לו להלין על כן אלא על עצמו.

המשיב טוען כי לאחר שנעדר המבקש מישיבה מקדמית ראשונה כאן ולאחר שבא כוחו יצר קשר טלפוני עם ב"כ המבקש לברר סיבת היעדרותו כאמור וביקש לקבוע מועד חדש לישיבה מקדמית, החזיר לו חברו רעה תחת טובה, ובהליך אחר המתנהל בין ב"כ הצדדים כאן, כאשר נעדר בא כוחו מן הדיון, חויב בהוצאות מבלי שב"כ התובע יבקש ליצור עימו קשר טלפוני תחילה ויוותר על חיובו בהוצאות הדיון. לשיטתו, כאשר ביקש מחברו לנהוג בו בדרך בה הוא נהג בדיון קודם כאן, ובאופן חברי לוותר על הוצאותיו עמד על סירובו ואף הגיש תגובה בעניין לביהמ"ש. לטענת ב"כ המשיב משנהג בו חברו באופן שאינו חברי ונמנע מלהשיב לו באותו מטבע, לא מצא עוד לנכון להמשיך ולנהוג בחברו בדרכי נועם, ועל כן לא יצר עימו קשר טלפוני להתריאו טרם מתן פסה"ד כאן במועד השני בו נעדר התובע מן הדיון.

דיון -

ראש וראשונה יש לזכור כי המבקש אינו מכחיש כי ידע אודות מועד הדיון כאן, כי זומן לדיון כדין וכי יכול היה להתייצב לדיון במועדו. הוא גם אינו מכחיש כי מדובר בהיעדרות שניה של התובע מדיונים בתיק זה. בהתאמה ייקבע כבר כאן כי אין ביהמ"ש מחויב לבטל את פסק דינו במקרה דנן, שכן אין לומר כי זה ניתן תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ולמבקש ניתנה אף ניתנה הזדמנות ראויה להביא תביעתו ולבררה לפני ביהמ"ש.