תא"מ 7609-04-13 מדר נ' אדהמי ואח'

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. בין הצדדים נכרת הסכם, על פיו התחייבה התובעת לטפל בהכשרת חריגות הבניה הקיימות בבית שמכרה לנתבעים. התובעת טוענת כי על הנתבעים לשלם לה את התמורה מושא אותו הסכם והגישה תביעה כספית כנגדם בסכום של 69,000 ₪. הנתבעים מכחישים כל חבות כלפי התובעת.

2. התובעת ובעלה לשעבר היו הבעלים של בית מגורים ברחוב דרבלה 7 בשיכון המזרח בעיר ראשון- לציון, הידוע כחלק מחלקה 402 בגוש 4242 (להלן: "הנכס"). ביום 4.4.12 רכשו הנתבעים את הנכס מידי כונסי נכסים שמונו לשם מכירתו.

3. אין חולק כי הנכס נרכש במצבו הקיים, תוך שהנתבעים מודעים לקיומן של חריגות בנייה בו וביום 16.7.12 עבר הנכס לבעלותם.

4. עובר לכך - ביום 29.3.12 נערך ההסכם מושא התביעה, לפיו קיבלה התובעת לידיה את הטיפול בחריגות הבניה הקיימות בנכס על ידי הכשרת המצב הקיים על פי כל דין. בתמורה, התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 75,000 ₪ הכולל את כל ההוצאות שתידרשנה. התובעת התחייבה להודיע לנתבעים אלו הוצאות עליהם לשלם לזכאים והוסכם כי עם סיום הכשרת חריגות הבנייה בנכס, תועבר לתובעת היתרה מתוך סכום התמורה הכולל (להלן: "ההסכם").

על חשבון התמורה המוסכמת, שילמו הנתבעים לידי התובעת סכום של 6,000 ₪.

5. ביום 28.5.12 הגישה התובעת, באמצעות סיוע אדריכלי, בקשה להכשרת חריגות הבנייה בנכס (ר' בקשה מס' - 20120618 – נספח ג' לתצהיר התובעת).

במסגרת אותה בקשה, הסירה התובעת סככה/גגון שהותקנה בחזית הנכס שעליה נתלתה נדנדה (להלן: "הסככה"). בתחילת חודש יוני 2012 ולאחר שנודע לנתבעים כי הסככה הוסרה, נדרשה התובעת להשיב את המצב בנכס לקדמותו, שאם לא כן יעכבו הנתבעים את תשלום התמורה על פי ההסכם. התובעת הבהירה לנתבעים כי הותרת הסככה במקומה לא תאפשר הכשרת חריגות הבנייה בנכס ובתגובה, הודיעו לה הנתבעים כי הפרה את ההסכם וכי אין בכוונתם לשלם לה את יתרת התמורה מכוחו.

6. ביום 25.10.12 הסתיים הטיפול בהכשרת החריגות שבנכס ובתמורה לתשלום סכום של 22,525 ₪ יכלו הנתבעים לקבל היתר בנייה וזאת עד ליום 20.6.13. פניית התובעת לקבלת סכום של 69,000 ₪ או את יתרת התמורה בקיזוז הוצאות - נדחתה.

7. כבר אציין כי ביום 9.11.14 הגישו הנתבעים בקשה להוספת ראיה בדמות דוח השמאי - מר גיא שרת מיום 20.10.10 שנערך לבקשת התובעת ובעלה דאז (להלן: "דוח השמאי"). לדוח השמאי צורפה תכנית הנכס קודם להכשרת חריגות הבנייה. הבקשה הוגשה בשלב דיוני מאוחר בטענה כי הנתבעים לא ידעו על קיומו של דוח השמאי. רק עם התפתחות הדיון, השוו הנתבעים את מצב הנכס במעמד הקניה למצבו לאחר הכשרת חריגות הבנייה וגילו את גודל התרמית הנטענת כלפיהם.