תא"מ 7587-06-16 גוליבר תיירות בע"מ נ' בריטיש איירוואיס פלס

האם חלות הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 והוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א – 2010 שעניינן ביטול רכישת כרטיסי טיסה על מערכת היחסים שבין התובעת ובין הנתבעת? זו השאלה הטעונה הכרעה בהליך שלפניי. 

1. התובעת, גוליבר תיירות בע"מ (להלן: "גוליבר") היא סוכנות נסיעות מקוונת (Online Travel Agency) המשווקת, בין היתר, כרטיסי טיסה של הנתבעת. הנתבעת, British Airways (להלן: "בריטיש") היא חברת תעופה המפעילה טיסות סדירות מנמל התעופה בן-גוריון לבריטניה, ומשם – במערך טיסות המשך – ליעדים שונים ברחבי העולם.

   לטענת גוליבר, בין השנים 2008 ל-2011 ביטלו לקוחותיה כרטיסי טיסה באופן המזכה אותם בהחזר כספי בהתאם להוראות החוק והתקנות על פיו, אך בריטיש גבתה דמי ביטול באופן המנוגד להוראות אלה, כאשר הסכום שנגבה ביתר – כך לטענת גוליבר – עומד על 3,160 דולר ארה"ב.

   גוליבר טוענת, כי היא השיבה ללקוחותיה את מלוא הסכום, בניכוי דמי הביטול המוסדרים בחוק ובתקנות, ועל כן – לשיטתה – מחויבת בריטיש להשיב לה סכומים אלה.

2. בריטיש טוענת, כי במערכת היחסים שבינה ובין גוליבר – אין תחולה לחוק הגנת הצרכן ולתקנות על פיו. זאת, לטענת בריטיש, מאחר שתנאי לתחולת חוק הגנת הצרכן הוא קיומה של עסקה בין "עוסק" ובין "צרכן" – ובענייננו מדובר בעסקה בין שני "עוסקים". על כן טוענת בריטיש כי יש להחיל בעניין זה את דיני החוזים הכלליים ואת תנאי הכרטיסים עצמם – ולא את דיני הגנת הצרכן.

   עוד טוענת בריטיש, כי בכל מקרה – לא הוכיחה גוליבר כי הצרכנים שביקשו לבטל את כרטיסי הטיסה עשו כן בנסיבות שעליהן חלות הוראות החוק והתקנות.

3. אף שהשאלה המשפטית המתעוררת בהליך זה היא נכבדה, השלכותיה המעשיות זניחות לגמרי, ואין לה כל השלכות רוחב, וזאת לאור העובדה כי ביום 10.7.2011 פורסמה הנחיית הממונה על הגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה, המסחר והתעסוקה, אשר לפיה כאשר ביטל לקוח הזמנה מול סוכן נסיעות, חייבת חברת התעופה להשיב לסוכן כספים שהועברו בשיעור שבו זכאי הצרכן.

   אין מחלוקת, כי בריטיש פועלת בהתאם להנחיית הממונה בעניין זה, אף שהיא עושה כן תחת מחאה, ותוך טענה שההנחיה אינה מחייבת אותה והוצאה בחוסר סמכות. על כן, המצב העובדתי בשטח נכון ליום 10.7.2011 הוא שהשאלה המשפטית שבלב ההליך שלפניי הפכה לתיאורטית.

   בהערת אגב אבקש לציין, כי אין בדעתי להידרש לשאלת סמכותה של הממונה על הגנת הצרכן לחייב את חברות התעופה לפעול בדרך כזו או אחרת, שכן בחינה כזו אינה נצרכת בהליך שלפניי: בריטיש פועלת הלכה למעשה על פי הוראות הממונה, בין שהיא עושה כן מכוח חובה שבדין ובין שהיא עושה כן מסיבות אחרות, ואני סבור שיפה היא נוהגת בעשותה כך. זו התשתית העובדתית המונחת לפניי אפוא, ואין צורך להכריע בשורשיה של תשתית זו.

4. לאחר ששמעתי את העדים בתיק, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות העמוסים לעייפה ושמעתי את סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות – הן בהיבט העובדתי, משלא הוכחה עילת התביעה, הן בהיבט המשפטי.

   ההיבט העובדתי: לא הוכח כי ביטולי הכרטיסים נעשו בנסיבות מזכות

5. ביטול כרטיסי הטיסה אפשר שייעשה מכוח סעיף 14ג (ג) לחוק הגנת הצרכן עצמו, כאשר מדובר בעסקת מכר מרחוק (ובענייננו אין מחלוקת כי גוליבר פועלת באמצעות מכר מרחוק) ואפשר שייעשה מכוח תקנה 2 (3) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א – 2010. כך או כך, קובע החוק לוחות ברורים לקיומה של זכות הביטול.