תא"מ 7454-09-16 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אסרטיאן ואח'

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכוש של רכב מ.ר. 58-177-75 (להלן: "רכב התובעים") בתאונה מיום 31.8.2015 בצומת המרכבה -הבנאי בחולון, בה מעורבים כלי הרכב של הצדדים. בגדר התביעה נתבעים הכספים שהתובעת 1, מבטחת רכב התובעים שילמה בגין נזקי רכב התובעים בתאונה וכן ההפסדים של התובע 2 בגין הפעלת הפוליסה.

אין מחלוקת כי רכב התובעים נפגע בתאונה בעת שהיה בעצירה, לפני מופע אור אדום בצומת בכיוון נסיעתו וכי רכב הנתבעים 1-2 פגע ברכב התובעים. אין גם מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב של הנתבעים בעת חציית הצומת, בעקבותיה נהדף רכב הנתבעים 1-2 לעבר רכב התובעים. גדר המחלוקת הוא בשאלה מי מכלי הרכב של הנתבעים חצה את הצומת במופע אור אדום בכיוון נסיעתו ו/או התפרץ לצומת לא פנוי וגרם לתאונה בה ניזוק רכב התובעים.

לטענת הנתבעים 1-2 עת שרכב הנתבעים חצה את הצומת מכיוון מזרח למערב, בהוראות האור הירוק ברמזור בכיוון נסיעתו, רכב הנתבעים 3-4 אשר התפרץ לצומת לא פנוי, תוך שהוא מתעלם מהאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו, פגע ברכב הנתבעים 1-2 והדפו אל עבר רכב התובעת.

לטענת הנתבעים 3-4 רכב הנתבעים 3-4 נסע בנסיעה ישרה בנתיב האמצעי ונכנס לצומת כאשר מופע אור רמזור ירוק בכיוון נסיעתו, כשלפתע רכב הנתבעים 1-2 התפרץ לצומת לא פנוי ומבלי לציית לרמזור אדום בכיוון נסיעתו, פגע ברכב הנתבעים 3-4 וגרם לתאונה.

בין הנתבעים, בינם לבינם, מתנהל הליך מקביל במסגרת תא"מ 19504-02-16 והנתבעים הסכימו כי תוצאות ההליך דכאן יחייבם בהליך המקביל.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות, ובכלל זה את טפסי הדיווח של הנהגים של הצדדים, את ההודעות שנגבו בתיק המשטרה, את זירת התאונה בהתאם לסקיצה שהוצגה מתיק המשטרה ואת הנזק בכלי הרכב ועל יסוד החומר שלפניי הגעתי לכלל דעה להטיל את מלוא האחריות לתאונה ולנזקי רכב התובעים על נהג רכב הנתבעים 3-4.

ביסוד קביעתי ראיתי להעדיף את גרסת נהגת רכב הנתבעים 1-2 לתאונה על גרסת נהג רכב הנתבעים 3-4.

התאונה, על פי העדויות, ארעה בעת עומס תנועה בצומת. נהגת רכב הנתבעים 1-2 (הנתבעת 1) העידה כי כלי רכב חסמו את הצומת והיא המתינה מספר מחזורים של מופע רמזור ירוק בכיוון נסיעתה בטרם חצתה את הצומת. משאית שנסעה בנתיב רכב התובעים נכנסה לצומת במופע אור אדום וחסמה את הנתיב. אחרי המשאית ולפני רכב התובעים חצה את הצומת במופע אור ירוק רכב נוסף (ג'יפ) ואחריו, במופע אור ירוק רכב התובעים. לדברי נהגת רכב הנתבעים 1-2, היא נסעה במהירות איטית, 10-20 קמ"ש וכשהחלה לחצות את הצומת בכיוון נסיעתה ובמופע אור ירוק, כלי הרכב בשני הנתיבים משמאל לנתיב נסיעת רכב הנתבעים 3-4 היו בעצירה (עמ' 3 שו' 23 ושו' 28) וכשהתקדמה לעבר נתיב נסיעת רכב נתבעים 3-4 לקראת סוף חציית הצומת בכיוון נסיעתה, רכב הנתבעים 3-4 פגע ברכב הנתבעים 1-2 והדף אותו לעבר אי תנועה ותמרור משמאל לרכב התובעים ולעבר רכב התובעים. גרסת נהגת רכב הנתבעים 1-2 בעדותה בנוגע למהלך נסיעת רכב הנתבעים 1-2 וחציית הצומת במופע רמזור אור ירוק הייתה קוהרנטית ועקבית לגרסתה שנמסרה בדיווח בכתב יד (נ/2) ובהודעה במשטרה כשבוע לאחר התאונה, והיא נתמכת בעדותו של נוסע רכב הנתבעים 1-2 שמכנות עדותו התרשמתי ובה נתתי אמון.