תא"מ 7394-05-11 עורקובי נ' בלחייב

לפני בקשות התובעת להורות על המשך הליכים ומתן פסק דין נגד הנתבע, אשר הוגשו בעקבות החלטה מיום 20.3.17 המורה על ביטול צו כינוס נכסים שניתן בעניינו של הנתבע ודחיית בקשתו להכריז עליו כפושט רגל.

רקע

עסקינן בהתנגדות לביצוע שישה שטרות על סך 5,000 ₪ כל אחד, שהועברו לבית המשפט ביום 9.5.11.

ביום 24.11.11, לאחר דיון בהתנגדות, ניתנה לנתבע רשות להתגונן והתביעה הוסבה לסדר דין מהיר.

ביום 29.4.12 תוקן כתב התביעה, לבקשת התובע וסכום התביעה הועמד על סך של 133,207 ₪, הכולל שיקים נוספים.

ביום 29.4.14, הודע על פטירת התובע ועל מתן צו כינוס נכסים בעניינו של הנתבע, וההליכים כנגד הנתבע עוכבו.

לאחר עדכון פרטי יורשת עזבון התובע המנוח, ניתנה ביום 23.12.15, החלטה על ידי בית המשפט של פש"ר ולפיה הוכרז הנתבע כפושט רגל, והתקבל עדכון לפיו תביעת חוב שהגיש התובע בעניינם של השיקים נשוא תיק זה, אושרה.

ביום 22.3.17, הודיעה התובעת כי בעקבות בקשתה לביטול צו הכינוס בשל אי עמידת הנתבע בתשלומים, בוטל צו הכינוס ולפיכך עתרה בבקשה להורות על המשך ההליכים בתיק זה ולמתן פסק דין כנגד הנתבע על בסיס החלטת הנאמן.

לטענת התובעת בבקשתה, מאחר והנאמן קיבל את תביעת החוב במלואה בהחלטתו מיום 14.4.15, יש לתת פסק דין בתביעה דנן נגד הנתבע, בהסתמך על החלטת הנאמן, שכן החלטת הנאמן יוצרת השתק.

לטענת הנתבע, התובעת הגישה בקשה שאינה נתמכת בתצהיר ולגופו של עניין – החלטת הנאמן אינה מהווה מעשה בית דין שכן הנאמן אינו ערכאה שיפוטית. הנתבע ביקש להמשיך את ההליך ולהגיש תצהיר משלים.