תא"מ 7275-02-17 הימלבלוי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 31.7.16 בחולון. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 44,386 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה כאשר עקפה את רכב הנתבעים שעמד בחניה כפולה בימין הדרך – בעת שזה החל בנסיעה ופגע ברכבה בצדו הימני. הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכבם עצר בנתיבו בשל רכב שעמד בחניה כפולה לפניו, וכאשר החל רכבם בנסיעה על מנת לעקוף את הרכב העומד הגיח רכב התובעת מאחור, עקף בחוסר זהירות – ופגע ברכבם.

בנסיבות, שוכנעתי כי רכב הנתבעים הוא שיצא לנתיב נסיעת רכב התובעת שהיה בעיצומה של עקיפה. נהג רכב הנתבעים לא ידע לומר אם היה בעמידה בזמן התאונה וביסס את גרסתו בדבר מהירות נסיעת רכב התובעת על הנחה ועל הסקת הדברים מתוך כך שלו היתה נוסעת לאט, הרי שלעמדתו לא היה נגרם נזק לרכב. נהג רכב הנתבעים אישר בעדותו כי לא ראה את רכב התובעת עד לפגיעה.

התובעת העידה, מנגד, כי הגיעה למקום התאונה לאחר יציאה מכיכר ולאחר שעברה על פני פס האטה, וכי כאשר הגיעה למקום עמד רכב הנתבעים במקום ולכן נדרשה לעקיפה. התובעת העידה כי האטה, אותתה ובדקה את התנועה לפני שיצאה לעקיפה, והבהירה כי לו היה רכב הנתבעים מאותת לא היתה עוקפת אותו.

נוכח כל האמור, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסת התובעת. משלא מצאתי כי היה בידי התובעת לנהוג אחרת ולמנוע את התאונה או להקטין נזקיה, לא מצאתי ליחס לה גם אשם תורם (שהיא תוצאה אפשרית בתאונות בנסיבות דומות, ולו היה בית המשפט מוצא כי התובעת-העוקפת היתה יכולה לנקוט בצעדים שימנעו התאונה).