תא"מ 71162-12-20 רפאלי ואח' נ' דקל ואח'

1.התביעה דנן הוגשה על ידי התובעים, בעלי הזכויות בדירה ברחוב ראובן 6א' בישוב עופרה כנגד הנתבעים: נתבעת 1 השוכרת, נתבעים 2 ו-3 הוריו של השוכר דאז מי שנטען להיותם ערבים להתחייבות השוכרים. על פי התחייבותם נטען כי יש לחייבם בסך כולל של 41,149 ₪.

טענות הצדדים בתמצית-

2.התובעים טענו כי ביום 2.2.2017 נחתם הסכם שכירות בין התובעים לנתבעת 1, ומי שהיה בעלה במועד החתימה הוא בנם של הנתבעים 2 ו-3. תקופת השכירות הוגדרה מיום 5.4.2017 ועד יום 4.8.2018, כאשר ניתנה אופציה להארכת תקופת השכירות לשנה נוספת. לטענתם, ביום 22.7.2018 ביקשו השוכרים לממש את האופציה והאריכו את השכירות בשנה נוספת. נטען כי השוכרים היו צריכים לשלם סך של 5,375 ₪ לכל חודש, כן התחייבו לתקן את הליקויים, לסייד למועד הפינוי, או לשלם סך של 2,000 ₪. ביום 4.7.2019 פונתה הדירה, כאשר במועד הפינוי הוכנה רשימה מוסכמת של נזקים שצורפה לנספח ג' לתביעה. לטענת התובעים, הדירה הוחזרה לא מסוידת ועלות התיקונים בהתאם לנספח ד', עמדו על סך של 13,000 ₪. לפיכך, נטען כי הנתבעת 1 מכוח היותה שוכרת ונתבעים 2 ו-3 מכוח ערבותם צריכים לשלם לתובעים סך כולל של 13,000 ₪ בגין התיקונים ו-39,875 ₪ עבור 5 חודשי שכירות.

3.ביום 9.3.2021 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 1.

4.הנתבעים 2 ו-3 טענו כי התובעים לא טרחו להחתים את הנתבעים על הסכם האופציה וגם לא הודיעו להם על המשך ערבותם לתקופה נוספת, לכן הערבות מתייחסת רק לתקופת ההסכם המקורי. נטען כי לו היו מודיעים לה הערבים היו שוקלים את מתן ערבותם. התובעים נטען לא מיצו את ההליכים לגביית החוב כנגד השוכרים עצמם, וזאת אף שניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד השוכרת. הנתבעים מכחישים קיומו של נזק או תיקון ליקויים בסכום הנטען, בהקשר זה הפנו למסלעה וצמחים בסכום של 3,000 ₪, לפיכך התבקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה-

5. התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מהיר, כמצוות התקנות "פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי" (ר תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).

    

6. אין חולק, כי במסגרת החוזה המקורי הנתבעים 2-3 חתמו על כתב ערבות, להתחייבות השוכרים, בנם וכלתם דאז, על פי הסכם השכירות מיום 2.2.2017. הסכם מימוש האופציה עם זאת נחתם ע"י הנתבעת 1 ובנם של הנתבעים 2-3.